הדירות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
H. sapiens (שיחה | תרומות) |
←בתרבות המדעית: JIR |
||
שורה 56:
קללת המנצח במדע נפוצה בעיקר בתחומים שבהן מקובל [[בדיקת השערות|לבדוק השערות]] באמצעות [[רווח בר-סמך|רווחי סמך]]. רווח הסמך מתאר תחום סביר לעוצמת ההשפעה שנמדדה בניסוי. לדוגמה, בניסוי רפואי לאמידת השפעתה של תרופה חדשה כלשהי ייתכן שיחושב רווח סמך של 95% לשיפור שבין פי 2 לפי 4, במדד מקובל כלשהו לבריאות החולים. העובדה שאפילו הקצה התחתון של רווח זה גדול מ-0 פירושה שנמצאה לתרופה השפעה לטובה מובהקת סטטיסטית, ובניסוי חוזר לבדיקת התרופה נצפה למצוא 95% מן התוצאות בין 2 ל-4. ואולם הניסוי החוזר עלול למצוא שרוב התוצאות נופלות בין 0 ל-2, כלומר התרופה עדיין משפיעה לטובה במרבית המקרים, אך במידה פחותה בהרבה מזו שנאמדה בניסוי המקורי. מכיוון שבדרך-כלל לא נראה סביר לצפות שמידת השפעתה של תרופה תפחת עם הזמן בניסוי בלתי-תלוי, תוצאה כזו מעלה חשד שבניסוי המקורי נאמד בטעות ערך גבוה מן הערך האמיתי של השפעת התרופה.
== בתרבות המדעית ==
החשיבות הרבה של הדירות במדע משמעה ש"תוצאה לא הדירה" נחשבת מעין בדיחה. בשנת 1955, החלו הפיזיקאי [[צבי ליפקין]] מ[[מכון ויצמן למדע]] ו[[אלכסנדר כהן (מדען)|אלכסנדר כהן]], מנהל [[המכון למחקר ביולוגי בישראל]] להוציא לאור כתב עת היתולי למדענים בשם Journal of Irreproducible Results, כלומר "כתב עת לתוצאות בלתי הדירות", המוכר יותר כ-'''JIR'''{{אנ|Journal of Irreproducible Results}}, {{כ}}[http://www.jir.com]. לאחר שעבר מספר ידיים, כתב העת יוצא לאור מהוצאה בקליפורניה שבארצות הברית. אחד מעורכי המגזין ייסד את [[פרס איג נובל]].
==ראו גם==
| |||