נכה צה"ל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 12:
עמידתו של אדם בשלושת התנאים העיקריים הללו היא המפתח להכרתו כנכה. ראשית יש לבדוק אם התובע אמנם רשאי לתבוע לפי החוק. אם כך הוא - אזי יש לבדוק את הקשר הסיבתי בין הנכות הנטענת לבין השירות. משנמצא קשר סיבתי, קובעת ועדה רפואית את שיעור הנכות.
 
חוק הנכים אינו עוסק בבחינת האחריות לקרות האירוע (כמעט) אלא בהתאמת נסיבותיו להגדרות החוק. משום כך כמעט ואין משמעות לאחריות או "אשם" לקרות הנזק (עניין שיש לו חשיבות רבה לצורך דיון בעוולות על פי [[פקודת הנזיקין]], למשל). כמו כן אין צורך להוכיח אחריות ישירה ובלעדית של איש צבא או המערכת הצבאית לאירוע או לנזק (זו הקלה משמעותית מבחינת התביעה להכרה), ודי בכך האירועשהאירוע אירע תוך ועקב השירות הצבאי.
 
חוק הנכים והתקנות שנקבעו לפיו קובעים מסלול מיוחד להכרתו של נכה כנכה צה"ל, לקביעת דרגת נכותו ולהענקת זכויות למי שהוכר כנכה ובהתאם לדרגת נכותו. מסלול זה אינו מסלול בלעדי, וישנם נכים שנתונה בידיהם הזכות לתבוע תגמולים גם לפי חוק זה וגם לפי חוקים אחרים כגון: [[פקודת הנזיקין]] (במקרה שהדבר כרוך בעוולה נזיקית שהביאה לפגיעה), [[חוק הביטוח הלאומי]] (במקרה שמדובר בנכות המוכרת לפי חוק זה), [[חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים]] (כאשר מדובר ב[[תאונת דרכים]]) וחוקים נוספים. זכות התביעה נתונה לפעמים גם לפי מספר חוקים במקביל.