שדלנות – הבדלי גרסאות

יש הטוענים כי אף שלרוב מדובר בפעילות חוקית, יש בכך טעם לפגם והעמקה של [[אי-שוויון|אי השוויון]], מכיוון שככל שלחברה מסחרית או קבוצה יש יותר אמצעים וכך פתוחות בפניה האפשרויות לשכור שדולה ובכך להיטיב עוד יותר את מצבה. כמו כן נטען כי השדלנות היא בבחינת "פרצה קוראת לגנב" - בנסיונםבניסיונם לשדל את מקבלי ההחלטות הציבוריים עלולים לוביסטים גם לפתות אותם בדרכים בלתי לגיטימיות ואף בלתי חוקיות כגון הצעה למתן [[שוחד]], טובות הנאה או תגמול עקיף אחר (כגון משרה בכירה לאחר סיום כהונת נבחר הציבור, כתבה אוהדת בתקשורת וכו') תמורת תמיכתם. מסיבות אלה נחקקו בחלק מ[[העולם המערבי|מדינות המערב]] [[חוק]]ים שמטרתם לצמצם את ה[[קשרי הון-שלטון|קשר בין הון ושלטון]] בעזרת הגבלת חופש הגישה של השדולות אל מקבלי ההחלטות בגופים הציבוריים.