הנסיך דמנה מגאורגיה – הבדלי גרסאות

המרד, שהונהג על ידי איוון אורבלי, התפרץ בשנת [[1177]]. המורדים הכתירו את דמנה כמלך במצודת אגרה, ופנו, עם כ-30,000 איש, ל[[עיר בירה|בירה]] הגאורגית, [[טביליסי]]. אף על פי כן, תוכניתו של אורבלי למתקפת פתע נכשלה. [[גיאורגי השלישי, מלך גאורגיה|גיאורגי השלישי]] סמך בעיקר על הכחות המצוינים שסופקו על ידי [[שכיר חרב|שכירי החרב]] ה[[קיפצ'קים בגאורגיה|קיפצ'קים]] ששכנו ב[[הרי הקווקז]]. על ידי שימוש בכוח ודיפלומטיה הוא הצליח לגרום להרבה מן האצילים המורדים, להכנעלהיכנע. אולם אורבלי סירב לציית ופרש ל"מצודת לורה (כיום ב[[מחוז לורי]], Լոռի, שב[[ארמניה]]). הצבא המלכותי הזדרז ופלש לאחוזות האצילים המורדים והטיל מצור על לורי. אורבלי עוד הספיק לבקש את עזרתם של השליטים ה[[סלג'וקים]] השכנים אבל צבאו המותש נכנע לפני שהספיקה להגיע תגבורת.

דמנה היה הראשון להכנעלהיכנע. הוא השתטח יחד עם מלוויו בפני גיאורגי דוד, וביקש את רחמיו. הוא [[עוור]], [[סירוס|סורס]], כדי לשמר את עליונות הענף המשפחתי. האורבלים הושמדו. אדמותיהם ונכסיהם עוקלו. דוד הושפ במאסר, אבל לא שרד אותו, הוא מת זמן קצר לאחר מכן.