ג'ון סמית' – הבדלי גרסאות

ב-[[1606]] נשכר ב[[לונדון]] על ידי "חברת וירג'יניה של לונדון" להנהיג משלחת מסחר ומחקר להקמת יישוב על חופי מזרח [[צפון אמריקה]], לפי [[זיכיון (ממשל)|זיכיון]] מאת [[ג'יימס הראשון, מלך אנגליה]]. ב-[[20 בדצמבר]] 1606 הפליגה המשלחת שמנתה 105 איש בשלוש ספינות. המשלחת הגיעה לחופי וירג'יניה באפריל [[1607]] וייסדה ישוב בשם [[ג'יימסטאון]]. מסמך רשמי של חברת וירג'יניה, שהותר לפתחו רק לאחר הנחיתה על החוף מינה את סמית' למנהיג ומפקד המושבה. מחצית השנה הראשונה עברה על המתיישבים בקשיי הסתגלות עצומים, רעב ותמותה של 60 מתוך המתיישבים המקוריים. בינואר [[1608]] הגיעו עוד 100 מתיישבים, אך הבתים עלו באש ואת החורף נאלצו המתיישבים לעבור ללא מחסות ושרדו רק הודות לסיוע שהגישו להם [[אמריקאים ילידים]] (אינדיאנים) מקומיים, שאחת מהן היא [[פוקהונטס]] שהתפרסמה כתוצאה מעלילה רומנטית לפיה מנעה את אביה הצ'יף מלערוף את ראשו של סמית'. סמית' יצא לתור את החוף במטרה לאתר מקורות מזון ולשרטט מפות שלו. הוא הפליג צפונה לאורך [[מפרץ צ'ספיק]] והגיע לטווח של כ-3,000 [[מייל ימי]] מן המושבה בטרם שב אליה. בספטמבר 1608 נבחר סמית' לנשיא המושבה.

 

 

באוגוסט [[1609]] כבר היו במושבה כ-500 איש. באוקטובר 1609 הפליג סמית' חזרה לאנגליה לאחר שנפצע מפיצוץ [[אבק שריפה]]. הוא לא שב עוד לוירג'יניה אך עמד בקשר רצוף עם מושליה, תומאס גייטס וסר תומאס דייל, גייס אנשי מקצוע ושכנע מועמדים להגר ולהתיישב במושבה החדשה.