מדיה מגנטית – הבדלי גרסאות

{{בעבודה}}

'''מדיה מגנטית''' היא אמצעי לאחסון (כתיבה וקריאה) של נתונים (קול, תמונה, נתוני מחשב) המבוסס על [[מגנוט]].

 

הקלטה על מדיה מגנטית (תחילה חוט פלדה, ובהמשך [[סרט מגנטי]]) הומצאה ב-[[1898]] ועברה שיפורים רבים לאורך השנים. הרשמקול השימושי הראשון שהתבסס על [[סרט מגנטי]] הוצג ב-[[1935]] על ידי החברות ה[[גרמניה|גרמניות]]: חברת [[AEG]] יצרנית המכשיר וחברת [[BASF]] יצרנית הסרט המגנטי. תוך כדי [[מלחמת העולם השנייה]] שיפרו הגרמנים את מכשירי ההקלטה ואת הסרט המגנטי שהפכו לטכנולוגיה צבאית, טכנולוגיה זו לא הייתה ידועה במדינות שהשתייכו ל[[בעלות הברית]]. עם סיום המלחמה נלקחו שני מכשירי הקלטה וסרט מגנטי באורך 1000 מטר (רוחב הסרט היה 6.5 מילימטר) מרדיו [[פרנקפורט]] והועברו כשלל מלחמה מגרמניה ל[[ארצות הברית]]. המכשירים נבדקו וכבר בשנת 1947 החלו לייצר מכשירי הקלטה וסרטי הקלטה (ברוחב של 6.3 מילימטר) בארצות הברית. [[קלטת שמע|קלטת השמע]], שהייתה בשימוש נרחב עד לסוף [[המאה ה-20]], התבססה על שיפורים שונים של טכנולוגיה זו.

 

 

[[קטגוריה:אלקטרוניקה בידורית]]