טימוכארס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ חיבור אבוד
שורה 8:
 
== זיהויו של אנטיוכוס ==
מתוך הקטע ידוע שטימוכארס כתב חיבור על תולדות אנטיוכוס, אולם לא ברור על איזה מהמלכים ה[[בית סלאוקוס|סלאוקים]] בשם זה מדובר כאן, מכיוןמכיוון שידוע בודאותבוודאות שארבעה מהמלכים הסורים שנקראים "אנטיוכוס" השתתפו במבצעים צבאיים נגד ירושלים:
 
*[[אנטיוכוס השלישי]], שנלחם נגד [[חיל מצב|חיל המצב]] של [[תלמי החמישי]] ב[[מצודת החקרא]] בסביבות 200 לפנה"ס.{{הערה|[[יוסף בן מתתיהו]], '''[[קדמוניות היהודים]]''', ספר 12, סעיף 133.}}
*[[אנטיוכוס הרביעי]] אפיפנס, שהיסטוריונים יוונים רבים התיחסוהתייחסו ללכידתו את ירושלים בשנים 169 ו-167 לפנה"ס.{{הערה|'''[[ספר חשמונאים א]]''', פרק א, פסוקים כ-מ; '''[[ספר חשמונאים ב]]''', פרק ה, פסוקים יא-טז, כה-כו.}}
*[[אנטיוכוס החמישי]] אופטור, שהטיל מצור על [[בית המקדש]] בשנת 162 לפנה"ס.{{הערה|'''ספר חשמונאים א''', פרק ו, פסוקים מח-נד.}}
*[[אנטיוכוס השביעי]] סידטס, שצר על ירושלים{{הערה|[[דיודורוס סיקולוס]], '''[[ביבליותקה היסטוריקה]]''', [http://attalus.org/translate/diodorus34.html ספרים 35-34, פרק 1, סעיפים 5-1].}} בשנת שלטונו הראשונה של [[יוחנן הורקנוס]] החשמונאי{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר 13, פרק ח, פסקאות ב-ג, סעיפים 248-236.}} (134 לפנה"ס), אירוע שגם הוא היה ידוע היטב ב[[היסטוריוגרפיה]] היוונית.
שורה 18:
אפשרות זו היא הסבירה ביותר, מאחר שהמצור של סידטס על ירושלים היה ארוך ונזקק להסבר. טימוכארס הסביר שהמצור היה ארוך כל כך בגלל חוזקה של העיר, השפע במים שנמצאו בה וחוסר הפוריות של סביבתה.{{הערה|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Jerusalem, 1976, Vol. I, XXV. Timochares, p. 134}}
 
טימוכארס כתב את ה[[מונוגרפיה]] על סידטס ככל הנראה לא הרבה אחרי מותו של סידטס בשנת 129 לפנה"ס בזמן נסיונוניסיונו לסכל את התפשטות ההשפעה [[האימפריה הפרתית|הפרתית]] מערבה.{{הערה|Bezalel Bar-Kochva, '''The Image of the Jews in Greek Literature: The Hellenistic , Period''', p. 248, 278, 466}}
הקטע אצל אוסביוס מכיל את המידע היחיד שיש בידינו על טימוכארס ועבודתו, אולם קיימים רמזים לגבי זמנו ומקומו. הסקירה המפורטת יחסית של ירושלים במסגרת מונוגרפיה שכזאת, מצביעה על כך שהחיבור על אנטיוכוס השביעי היה די ארוך. למרות מאמציו העצומים לשקם את חוזקה ואחדותה של האימפריה הסלאוקית, אנטיוכוס סידטס לא היה מצביא מזהיר או בנאי מפורסם של מפעלי בניה מונומנטלים, שכל אחד מהם עשוי להצדיק מונוגרפיה נרחבת על הישגיו על ידי היסטוריון מאוחר יותר. לא סביר שסופר מן [[העת העתיקה]] היה בוחר בו מכל השליטים של העולם העתיק או אפילו מבין המלכים הסלאוקים בלבד, כנושא של מונוגרפיה (בניגוד ל[[ביוגרפיה]] קצרה), אלא אם היה לו מניע אישי מיוחד לעשות זאת. בשקלול הנסיבות הללו, המטרות ה[[אפולוגטיקה|אפולוגטיות]] הנשקפות מתוך הסקירה הגאוגרפית, והסבירות שטימוכארס הוא זה שדיווח על ההצעה המפורטת של יועצי המלך (בפרק למטה), כולם מצביעים על כך שטימוכארס לא היה סתם סופר, אלא היסטוריון חצר של אנטיוכוס השביעי, או לפחות מקורב לחצר המלוכה.{{הערה|Bezalel Bar-Kochva, '''The Image of the Jews in Greek Literature: The Hellenistic Period''', p. 465}}