מלחמות יוון–פרס – הבדלי גרסאות

הכוח הפרסי התקדם במקביל – רגלי וימי, מה שהאריך מאוד את זמן המעבר ליוון, אלא שהצי יכול היה להבטיח הגנה על הרגלים מפני מתקפהמיתקפה דרך הים ואיפשר מתיחה של קווי אספקה ארוכים וסדירים. בבוא הרגלים למצרלמיצר [[דרדנלים|הלספונטוס]] נבנו עבורם שני גשרים מאניות וכך פסעו לאורך דרומה של [[תרקיה]], בואךבואכה יוון. בשלב זה הבינו היוונים כי הצבא הפרסי אינו מתכוון הפעם לבצע מסע ענישה נקודתי, כמו אז, עשר שנים לפני, מול אתונה וארטריה. חלק מהערים בצפון יוון, למשל [[אקנתוס (יוון)|אקנתוס]], קיבלו את הפרסים ללא התנגדות. לאור הפלישה המתקדמת נערך כינוס מיוחד ב[[מצר קורינתוס]], בין חברי [[הליגה ההלנית]], כדי לגבש [[אסטרטגיה צבאית|אסטרטגיה]] כוללת וצעדים טקטיים מול הפרסים. היה ברור לכולם כי הפרסים נעים במישור החוף ועל כן באים בחשבון מספר מעברים קלאסיים דרכם עשויים הפרסים לחדור לעומק יוון: האחד – מעבר טמפה בצפון [[תסאליה]] ליד הר [[אולימפוס]], השני – מעבר [[קרב תרמופילאי|תרמופילאי]], צפונית לדוריס, השלישי - מעבר קיתאירון בין [[בויאוטיה]] ל[[אטיקה]] והרביעי – מעבר האיסתמוס שבחבל קורינתוס.