|
דוגמה: ב[[סיפור קצר|סיפור הקצר]] "[[הרופא וגרושתו]]" מאת [[ש"י עגנון]] מסופר: "בין כך ובין כך בחר לו השמש ארבעה ממזומניו ונתן בידיהם ארבעה כלונסאות ותלה עליהם חופה ודחף מתוך כך לאדם אחד שהרכין עצמו ונתמוטטה החופה על ידו". התמוטטות ה[[חופה]] היא רמז מטרים לגורל הנישואים שהחלו כך, שיתמוטטו אף הם בהמשך הסיפור. ב"[[סיפור פשוט]]" משתמש עגנון ברמז מטרים בעל אופי דומה, כאשר נר כבה מתחת לחופה.
במאמר שפירסם סופר הקומיקס מרדכי חלמיש (מחבר סידרת הקומיקס התורני של הוצאת יפה נוף), במוסף החג של עיתון "יום ליום" (חג הסוכות תשס"ד) הוא מציין דוגמאות של "רמזים מטרימים" בתנ"ך. יחד עם זאת הוא מרחיב בהסבר כי בתנ"ך בדרך כלל אין מדובר ב"רמז מטרים" לצורך ספרותי בלבד, אלא ברמז מטרים שנועד לציין כי העלילה העתידית "כבר יצאה לדרך".
כך למשל, בתוך הסיפור הארוך על פגישת יעקב ועשיו, ברגע השיא שלפני המיפגש, מופיע לפתע סיפור קצר ונפרד על היוותרות יעקב לבדו והיאבקות איש עימו (בראשית לב, כה). סיפור קצר זה יש לראותו כ"רמז מטרים" על הצלחתו של יעקב לשרוד במיפגש הצפוי עם אחיו עשיו.
דוגמה נוספת היא מסיפור יוסף ואחיו (בראשית פרק לז), כאשר המקרא מציין שם רמזים רבים על הטרגדיה הצפויה ליוסף (כגון אמירת "הנני" הזכורה ממעשה עקידת יצחק. או התיאור הארוך על תעייתו בשדה בחיפושיו אחר אחיו, והופעת האיש הרומז לו כי אחיו "נסעו מזה") - רמזים מטרימים אלו מכניסים אותנו לאווירה הספרותית המתאימה לקראת הטרגדיה הצפויה ליוסף המאבד את מעמדו ואת עולמו.
דוגמה נוספת היא צוואתו של יוסף לאחיו, בסוף ספר בראשית, שבה הוא אומר להם "ואלוהים פקד יפקוד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת" (בראשית נ,כד) - ביטוי שאיננו מתאים לתקופת הזהב שלהם במצרים, ואשר הוא למעשה "רמז מטרים" לקראת סיפור השיעבוד בספר הבא, ספר שמות, כאשר תידרש התערבותו של האלוקים שיפקוד את עמו ויעלה אותם ממצרים.
{{קצרמר|ספרות}}
| 