פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 3,686 בתים, לפני 4 שנים
טרול חסום
 
==בגולת תימן==
מקום שבתו ומגוריו אינם ידועים בבירור. אך סביר להניח שהיה גם בעיר [[עדן]], מצויה אחת מהעתקותיו המוקדמות של רבינו לספר 'אלמרשד אלכאפי' לרבנו תנחום הירושלמי, כת"י אוקספורד - בודלי, [[קטלוג נויבאואר]] 1521. במכון לכת"י מס' 16888 ציין בקולופון שהעתיק את החיבור בעיר עדן. ועדיין אין ראיה מוכחת שלידתו בעיר זו, וייתכן וכינוי אלעדני משום ששהה בעיר זו ועבר לעיר אחרת, כמו שפעמים הוא מכנה את עצמו "סעדיה התימני" כיוון שחי בתימן ועבר לארץשמשפחתו ישראלמוצאה וסוריהמעדן.
 
==מעמיד תלמידים==
רבנו נפטר לאחר שנת ה'רמ"ו ליצירה (1486) כנראה בצפת, שכן בשנה זו העתיק שם פירוש על ספר מורה נבוכים לרבי משה בן יהושע נרבוני.
 
==מהשקפותיו==
כדרכם של חכמי תימן הראשונים, ראה באמונה במציאות השדים דמיונות בטלים ודעות משובשות, הוא מבקר קשות את המאמינים בה, בפרט את היהודים שחיו בארצות אירופה שהיו אדוקים באמונה זו. כך הוא כותב בפירושו למשנה תורה לרמב"ם הלכות ברכות פרק ו הלכה ט"ז: '''"וגם באותן הימים אמר אחד מחכמי תלמוד, שהוא שאל אותן (=כלומר, את השדים) למה אתם מקפידין על מקצת בני אדם, ועל מקצתן אין אתם מקפידין, אמרו לו, דקפיד קפדינן עליה, דלא קפיד לא קפדינן, ודבר זה ברור למבינים, מפני שכל המשבש דעתו באלו ההבלים ומתפחד מהן, כשיארע לו הזק, יתלה אותו בהן, וכל זה דמיונות בטלים שאינם פועלים אלא בחסירי השכל, וכך אמרו, כל מי שדעתו שלימה ואינו מהרהר באלו הדברים לא ירא מהם, לפיכך לא יהיה לו הזק, וכל זה בא מכח המדמה הקרוי אלמכיילה (=המדמה). ולא הארכתי בזה אלא מפני שרוב האירופים ומקצת מן הארצות האלו (=כלומר, מקצת האנשים שבארצות המזרח), עדיין דעתם משובשת באלו ההבלים".''' יוצא מדברי רבי סעדיה שהוא סבור שחז"ל ניסו לבער את האמונה במציאות השדים שפשטה בין המון העם, והייתה מגונה עליהם.
 
גם על דברי חז"ל האומרים כי לפני כניסתו של אדם לבית הכיסא עליו לומר לשני המלאכים המלווים אותו שלא יכנסו איתו למקום הטינופת בלשון "התכבדו מכובדים" הוא מעיר שאין הכוונה במקרה הזה למלאכים ממש (שאמנם מציאותן קיימת), אלא למחשבותיו של האדם, וכך הוא כותב: '''"לפי שהמון העם סוברים שדברי רז"ל כפשטן, שהקב"ה מוסר לכל אחד שני מלאכים, אחד כותב זכיותיו ואחד כותב חובותיו, ולהם הוא אומר כשיכנס לבית הכיסא התכבדו מכובדים וכו, שהמלאכים קדושים ואינן נכנסים למקום הטנופת, והם לא אמרו זה אלא להפחיד האדם, שהרי כשיחשוב שיש מלאכים כותבין מה שיעשה ויירא ויפחד מבוראו ולא יעבור עבירה, וסוד מאמרם ז"ל בזה המקום, שמחשבות האדם ויצריו הם המלאכים, כי כל עושה דבר נקרא מלאך, ואמרו רז"ל אסור להרהר בדברי תורה במקום הטנופת, לפיכך הוא מזהיר עצמו כשיכנס לבית הכיסא ואומר למחשבותיו התכבדו מכובדים קדושים, שהמחשבות שמשיג בהם גבורת הבורא וייחודו הם קדושים, ובגמרא אמרו, אומר המתינו לי עד שאכנס, וכן הוא הדבר, כי האדם השלם במעשיו הוא תמיד מחשב בדברי תורה ובידיעת הבורא, לפיכך כשיכנס למקום הטנופת יזכיר עצמו להעמיד מחשבותיו מדברי תורה וחכמה עד שיצא".
''' (שם,הלכות ברכות פרק ז הלכה ה)
==חיבוריו==
במשך שנות חייו הספיק רבנו לכתוב הרבה חיבורים בכל מקצועות התורה, בהלכה מדרש ועבור השנים, ברפואה וחכמת הטבע.
# מדכל אלתשווק לאלג'אפלין[=מבוא לתשוקות התובעין] מעין אנצקלופדיה למדעים. הספר נכתב בלשון ערב. כתב היד נמצא בספרית קיימברידג' 1/1219, מס' סרט במכון לכת"י 17082. והמשכו של החיבור בכת"י ניו יורק בהמ"ל 2347. קטע נוסף נמצא בכת"י סנט פטרסבורג 1104.
# גידולין. לוח עיבור זמנים. שריד מלוח זה בערבית נשתמר בתחילת כת"י שהועתק בדמשק ונסתיים ביום ד כח ניסן א'תשע"ט לשטרות. שהיא שנת ה'רכ"ח ליצירה. אוקספורד בודלי 1632 ובמלכ"י 17210.
# רבנו עסק גם בפרק בשיר, שני שירים נשתמרו בהעתקת כת"י הנז' לעיל (אוקספורד 1632). האחד, שיר פילוסופי בערבית הפותח: 'סובחאן רבי ד'ו אלגלאלי'. והשני, שיר בלשון הקודש ובו עם עניינים אסטרונומים הפותח: 'שמחי יחידתי וצורך בקשי'. ייתכן וחיבר עוד שירים. שיר השני מתפרסם בפעם הראשונה בסוף קובץ זה, מפוסק ומנוקד על ידי הרבמ"ו הרה"ג [[פנחס קורח]] שליט"א, ורב תודות לו
.
רשימה של חיבורי רבינו הכתובה בכתב ידו בראש חיבורו 'תשויק אלגאפלין'