לאה מירון-כצנלסון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 9:
לאחר פטירתה של [[שרה שמוקלר]] ב-[[1919]] התהדקו שוב היחסים בינה לבין ברל והם חיו כזוג על אף שלא התחתנו רשמית. תחילה חיה לאה בין חוות כנרת ליפו עד שהחליטה לעזוב את החווה. תחילה גרו בשכונת עג'אמי ביפו ואחר עברו ל[[רחוב מזא"ה]] 65 ב[[תל אביב]]. בתקופה זו הייתה ממייסדי [[הסתדרות העובדים הכללית]] וייסדה [[משק פועלות]] ב[[שכונת בורוכוב]] ב[[גבעתיים]] וניהלה אותו במשך שנים רבות. הייתה חברת הוועד המרכזי של ההסתדרות ב 1920.
 
בתקופה חייה המשותפים עם ברל (1920-1944) קיבלה לאה את חשיבות תפקידו של ברל כמנהיג פועלים, נרתמה לשרותו ובדרך כלל ויתרה על עצמאות דרכה. בסוף חמיוימיו היה חולה ולאה סעדה אותו. מתוך הבנה לאהבתו של ברל לשרה הסכימה לאה שברל יקבר ליידה.
 
לאחר מותו של ברל ב-[[1944]] הייתה בין הפעילים לשימור מורשתו של ברל (למשל הייתה חברת הנהלת הקרן להקמת בית מדרש למדריכי נוער ופעילי התנועה על שם ברל כצנלסון{{הערה|1={{דבר||בית מדרש למדריכי נוער ופעילי התנועה ע"ש ברל כצנלסון|1944/09/11|00113}}}}) כשהיא ממשיכה לגור בדירה ברחוב מזא"ה. בסופו של דבר הורישה לאה את הבית על כל תכולתו ל[[תנועת העבודה]].