ביו-ביבליוגרפיה – הבדלי גרסאות

הביו ביבליוגרפיה סוקרת איפא, גם את הביוגרפיה של היוצרים וגם את ספריהם. במאגרי המידע למיניהם, רוב הערכים שלהעוסקים ב[[סופר|סופרים]] ו[[משורר|משוררים]] היום, במאגרי המידע למיניהם, הם ביו ביבליוגרפים. למעט ספריות וקטלוגים. הרצון של הציבור להכיר היכרות ראשונית וקצרה, מהירה ומיידית, את היוצרים המדוברים, הביא ליצירת לכסיקונים אנציקלופדיות ומאגרים אחרים, שבהם נכללים בערך היוצר תמונותיו, תולדות חייו ורשימות ספריו.

הביו ביבליוגרפיה העבריתב[[עברית]] נוסדה והתעשרה עם פרסום שני הכרכים של "לכסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים"{{הערה|תל אביב, 1967}}, מאת מייסד הביו ביבליוגרפיה העברית, [[גצל קרסל]], תל אביב, 1967.

במקביל, הניח [[אוריאל אופק]] את המסד לביו ביבליוגרפיה החדשה של ספרות הילדים העברית והכללית., בשני הכרכים של "[[לקסיקון אופק לספרות ילדים]]", {{הערה|תל אביב, 1985}}.

לאחרונה ייסד הביו ביבליוגרף [[יוסף גלרון גולדשלגר]] לקסיקון מקוון בשם "[[לקסיקון הספרות העברית החדשה]]".