צבי אריה סלור – הבדלי גרסאות

הואסלור נולד ב[[ירושלים]] ובהיותו נער נתקל ב[[קצין]] טורקי הפוגע בכבודה של אישה יהודיה. הוא הכה את הקצין מכות נמרצות וכדי להצילו מעונש מוות הבריחו אותו הוריו ל[[גרמניה]].

בהיותם במדבר התנפלו עליהם שודדים ששדדו את נשקם ורצו להרוג אותם. סלור, שדיבר [[ערבית]], הציג את עצמו וחברו כתיירים מוסלמים מטורקיה ושכנע את השודדים לא להרוג אותם כי בין כה וכה הם ימותו במדבר ללא אוכל ומים.

לאחר ששוחררו על ידי השודדים נישבו השניים על ידי נוודים [[ברברים (עם)|ברברים]] שהפכו אותם ל[[עבד|עבדים]]ים. שנה שלמה הם עבדו בכריתת שיחי ה[[רותם]] המדברי להסקה. כשחלה אחד מבני השבט התנדבו השניים לרפאו והצליחו. שמם יצא למרחוק וחולים רבים משבטי הברברים בדרום [[מרוקו]] נהרו אליהם.

ב[[מרץ]]במרץ [[1917]] בעת מלחמת העולם הראשונה, עם התקדמות ה[[בריטניה|בריטים]], הוטלה גזירת גירוש על 9,000 יהודי תל אביב ו[[יפו]]. בתל אביב הוקם וועד הגירה מרכזי בראשות [[מאיר דיזנגוף]] שתפקידו היה לסייע לוועדי ההגירה המקומיים בקליטתם ובטיפולם במגורשים. רבים העדיפו להגיע לכפר סבא בגלל קרבתה לתל אביב. בחירה זו התבררה עד מהרה כטעות. במושבה היו רק כמה עשרות תושבים שלא יכלו לקלוט את המגורשים שמספרם הגיע למעלה מ-1200 נפש. לא היו מקומות דיור, תעסוקה, מזון ותנאי תברואה. המגורשים בנו סוכות ביער ה[[אקליפטוס|אקליפטוסים]]ין המוכר כיום בכפר סבא כ "יער אוסישקין".

השלטונות ה[[בריטניה|בריטים]] דרשו מסלור להציג תעודה של רופא מוסמך שלא הייתה ברשותו. בשנת [[1926]] בהיותו בן 51 יצא ל[[ז'נבה]] להשלים את לימודי הרפואה. הוא חזר לכפר סבא כרופא מוסמך וביקש לפתוח שוב את מרפאתו. משנתקל בקשיים עזב שוב ל[[מרוקו]] ועבד ב[[מקנס]] וב[[קזבלנקה]]. ב[[מאי]]במאי [[1946]] חזר שוב ארצה. ב-[[16 ביוני]] [[1946]] נהרג בנו, יחיאל סלור ב"[[ליל הגשרים]]" ב[[פיצוץ גשר א-זיב]]. ד"ר סלור המשיך לעסוק ברפואה עד פטירתו ונקבר ב[[פתח תקוה]].

*'''בספרד, במרוקו ובכפר סבא-ד"ר צבי אריה סלור''', [[עתמול]], גיליון 184, [[נובמבר]] [[2005]].