זמן גאולוגי – הבדלי גרסאות

[[תמונהקובץ:Dimetrodon.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלד מאובן של [[דימטרודון]]]]

[[מאובן]] הוא כל שריד של בעלי חיים או צמחים (או שרידים של פעילות של בעלי חיים) שהשתמרו באופן טבעי בסלע. יש מאובנים של [[עופות]], של [[דג|דגים]]ים, של [[יונקים]], אבל גם של עלים או עצים, של מחילות וטביעות כף רגל - כל אלו נחשבים למאובנים.

מחקר השוואתי של מאובנים של בעלי חיים וצמחים שהשתמרו בסלע מאפשר לקבוע את גילו היחסי - הסלע שיכיל מאובנים פרימיטיביים יהיה קדום לסלע שיכיל מאובנים של בעלי חיים וצמחים מתקדמים.

השיטה הרדיואקטיבית נותנת זמן מוחלט - מתי בדיוק נוצר הסלע, ובכך יתרונה הגדול. השיטה ה[[רדיואקטיביות|רדיואקטיבית]] מבוססת על העובדה ש[[איזוטופ|איזוטופים]]ים מסוימים הם בלתי יציבים ומתפרקים בצורה ספונטנית ליסודות אחרים (תוך שחרור אנרגיה). למשל [[אשלגן]] מתפרק והופך ל[[ארגון (יסוד)|ארגון]], [[אורניום]] הופך ל[[עופרת]] וכו'. מתברר שלהתפרקות הרדיואקטיבית יש קצב מסוים וקבוע, ששונה מחומר לחומר. ניקח דוגמה: יש לנו 800 אטומים של [[רובידיום]]. אחרי 1622 שנים חצי מהאטומים של הרובידיום הפכו לאטומים של [[רדון]]. נשארנו עם 400 אטומים של רובידיום, אבל... כעבור עוד 1622 שנה, חצי מהם הפכו לרדון, וכך הלאה, וכך הלאה. הזמן, שבו מופחתת כמות מסוימת של חומר למחציתה על ידי פירוק רדיו אקטיבי נקרא "[[זמן מחצית חיים]]". זמן מחצית החיים שונה מחומר לחומר.

[[פחמן 14]] הוא איזוטופ בלתי יציב אשר מתפרק והופך ל[[פחמן-12]]. זמן מחצית החיים שלו הוא 5717 שנה, כלומר: תוך 5717 שנים הופכת מחצית הכמות של פחמן-14 לפחמן-12. בעזרת פחמן-14 מתארכים גיל של מאובנים, וגם ממצאים אחרים ממקור אורגני (חי וצומח). לדוגמה, [[רמת הגולן]] עשויה [[בזלת]] - סלע שאין בו חלקים אורגניים. באחד מזרמי הלבה שהתקשו והפכו לסלע בזלת נמצאה כבשה מאובנת אשר נלכדה בזרם הלבה החם, מתה, וכשהלבה התקררה לבזלת היא נשארה בתוכה. [[תיארוך פחמן-14|תיארוך]] שרידי הכבשה על ידי פחמן-14 קבע שהיא בת 4000 שנה. מכאן מסיקים שהרי הגעש של רמת הגולן היו פעילים גם לפני 4000 שנה).

הסיבה היא שבמאובנים בני ארבעים אלף שנים, יחס הכמויות בין פחמן 14 לפחמן 12 הוא בערך 1:128. עבור מאובנים הרבה יותר ישנים היחס יורד לחצי בכל 5717 שנים. כך, למשל, עבור מאובן בן מאתיים אלף שנים, היחס הוא בערך אחד ל-35 מיליארד, וקשה למדוד יחסים כאלה.

דוגמה ליישום השיטה: נניח שמצאנו בסלע 600 אטומים של רדון ו- 200 אטומים של רובידיום. בן כמה הסלע? <br>

אפשר לחשב בלי הנוסחה: בעבר היו בו 800 אטומים, וכולם של רובידיום. כעבור 1622 שנים הפכו מחציתם לרדון. עתה היו בסלע 400 אטומי רדון ו- 400 אטומי רובידיום. כעבור עוד 1622 הפכו מחצית מ- 400 אטומי הרובידיום הנותרים לרדון, ונותרו 200 אטומי רובידיום ו- 600 אטומי רדון. כלומר, התקופה שחלפה היא 2*1622=3244 שנים.

# '''קביעת גיל הסלע בעזרת [[פלאומגנטיזם]]''' - כלומר בעזרת התכונות ה[[מגנטיות]] ש"התאבנו" בסלע. בסלעים מסוימים ישנם מינרלים ברזליים שמצביעים לכיוון צפון בדומה ל[[מצפן]]. מסתבר שהיו תקופות בהם הצפון היה דווקא בדרום כלומר תקופות בהם המצפן היה מצביע דרומה. בסלעים מסוימים אכן המינרלים מצביעים דרומה וזה עוזר בתארוך הסלע לאותן התקופות.,{{הערה|1= תופעה הקיימת ברמת הגולן ולכן לעתים המצפן מראה את הצפון לא בכיוון הנכון}},