יהוסף שוורץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שנת הופעת המהדורה הראשונה של תבואות הארץ בכיתוב של שער הספר |
←תולדותיו: תקלדה |
||
שורה 23:
במשפחת שוורץ היו מסורות כי הם משבט [[יוסף]], וכי השם שוורץ (בגרמנית [[שחור]]) קשור לצבע אבן ה[[שוהם]] של שבט יוסף ב[[חושן]] של [[כהן גדול|הכהן הגדול]] שצבעה היה שחור. מסורות אלו היוו את הדחף של ר' יהוסף לעלות לארץ על אף הסכנות הגדולות שבדרך. בגיל 26 החל במסע קשה ומסוכן בן שנתיים לעליה לארץ ישראל דרך [[הונגריה]] ו[[איטליה]]. מחלת [[חולירע]] שפרצה ב[[הונגריה]] ו[[אוסטריה]] עיכבה אותו בדרך במשך שנה תמימה.
בשנת [[1833]] הגיע לנמל [[יפו]] והתיישב ב[[ירושלים]], ב[[הרובע המוסלמי|רובע המוסלמי]] באזור רחוב הגיא, סמוך מאוד ל[[הר הבית]] במקום בו שוכנת [[חצר ראנד]]{{הערה|אבי ששון, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/sason-1.htm תולדות חייו של רבי יהוסף שווארץ], אתר דעת}}, כאשר הוא נטמע בסביבה ומשנה את לבושו כמנהג ספרדי ירושלים. עם הגיעו לארץ הוסיף
שוורץ עסק בלימוד תורה ובמחקרי ארץ ישראל, התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה (ובמיוחד באזור ירושלים), חקר שמות מקומות ותולדותיהם, למד את טבע הארץ ותושביה, ורשם וצייר את ממצאיו. נמנה עם מייסדי [[בית כנסת]] "מנחם ציון" בחצר [[בית הכנסת החורבה|החורבה]] [[הרובע היהודי|ברובע היהודי]].
שורה 32:
חתניו הם [[יוסף ריבלין]] והרב [[משה אליעזר דן רלב"ג]].
שוורץ נפטר ב[[ט' בשבט]] [[תרכ"ה]] בגיל 61 מ[[שושנת יריחו]] שהפילה חללים רבים בירושלים, ונקבר ב[[בית הקברות בהר הזיתים]]. על מצבתו נכתב בין היתר "יוסף איננו כי לקח אותו אלקים / מעשיו הבריקו כשוהם / וצבע מפה שלו שחור". בשכונת "[[מחנה יהודה (ירושלים)|מחנה יהודה]]" בירושלים נקרא על שמו רחוב.
==יצירתו==
| |||