אונקלוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 32:
בספרות חז"ל נשתמרו מספר אגדות המתייחסות בנוסח אחד לאונקלוס ובנוסח אחר לעקילס. ב[[מסכת גיטין]]{{הערה|1=נו, ב}} מסופר, שלפני שאונקלוס החליט להתגייר, הוא ביקש להתייעץ עם רוחותיהם של שלושה אויבים ידועים של עם ישראל - [[טיטוס]], [[בלעם]] ו[[ישו]]. הוא מעלה את הרוחות הללו ב[[העלאה באוב|אוב]], ושלושתן מספרות לו על העונשים החמורים שקיבלו בגין הרעות שהביאו על עם ישראל.
 
ב[[מסכת עבודה זרה]]{{הערה|1=יא, א}} מסופר שלאחר שאונקלוס התגייר, שלח הקיסר גדוד חיילים להביאו אליו, אונקלוס משך את לבם במקרא והחיילים החליטו להתגייר, הקיסר שלח גדוד נוסף וציווה עליהם לא לומר לו כלום, כשהגיעו אמר להם אונקלוס, אומר לכם דבר מה, מקובל ב[[היררכיה|היררכיית]] המלוכה שהחשוב פחות אוחז את הנר להאיר לפני מי שחשוב ממנו, וכך בסדר עולה, האם עולה על הדעת שבעל הדרגה החשובה ביותר יחזיק את הנר לפני אנשים פחותים, ענו החיילים בשלילה, אמר להם אונקלוס [[הקב"ה]] אחז את האור לפני [[עם ישראל]] במדבר, שנאמר "והשם הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך ולילה [[עמוד האש (יציאת מצרים)|בעמוד אש]] להאיר להם וכו'" בשמעם זאת החליטו אף הם להתגייר, לאחר מכן שלח גדוד נוסף וציווה עליהם לא להתעסק כלל עם אונקלוס, כאשר אסרו אותו והוליכוהו, עבר אונקלוס בסמוך ל[[מזוזה]] על הפתח, הניח את ידו עליה, וחייך, שאלו אותו החיילים מדוע אתה מחייך, ענה להם אונקלוס: "מנהגו של עולם מלך בשר ודם, יושב מבפנים ועבדיו משמרים אותו מבחוץ, ואילו הקב"ה עבדיו מבפנים והוא משמרן מבחוץ שנאמר "ה' ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם", בשמעם זאת אף הם נתגיירו, והקיסר נואש ולא שלח יותר אחריו.
 
==לקריאה נוספת==