התאיידות – הבדלי גרסאות

{{פירוש נוסף|נוכחי=התאיידות ב[[כימיה]]|אחר=התאיידות (שיטות בישול)|ראו=[[אידוי]]}}

 

 

תהליך זה שונה מ[[רתיחה]]. לדוגמה, [[מים]] ב[[לחץ]] של אטמוספירה אחת עוברים ממצב צבירה נוזלי לגזי תוך כדי רתיחה רק ב-100°C, אבל התאיידות מתרחשת (בקצב מסוים, לעתים נמוך מאד) בכל [[טמפרטורה]] שהיא. מולקולות המים נמצאות במצב תמידי של התאיידות וזרמי עיבוי בסמוך לפני המים. מולקולות פני השטח שמקבלות אנרגיה מספיקה תעזובנה את הנוזל ותהפוכנה לאדים. ההתאיידות חיונית ל[[אקלים]] [[כדור הארץ]] ול[[חיים]] על פניו - בזכותה נסגר [[מחזור המים]] שבו מי הים מתאיידים והופכים לגשם, וחוזר חלילה. תהליך דומה פועל בחומרים רבים.

 

* טמפרטורת החומר - כשהחומר חם יותר, ההתאדות תהיה מהירה יותר.

* מידת זרימת האוויר - נובע משתי הנקודות הקודמות. כשאויר מעל פני החומר "טרי" ומתחלף תמידית ריכוז החומר באוויר לא גדל עם הזמן, ולכן קצב האידוי אינו יורד. בנוסף, למולקולות בתנועה אנרגיה רבה יותר מאשר במנוחה, לכן ככל שמתחזקת זרימת האוויר, גדל כוח האידוי של מולקולות האוויר.

* כוחות בין-מולקולריים - ככל שהכוחות השומרים את המולקולות יחדיו במצב נוזל או מוצק חזקים יותר, יש צורך באנרגיה רבה יותר כדי לאדות אותן. לכן הנטייה להתאדות שונה בחומרים שונים.

 

[[קטגוריה:מצבי צבירה]]