שמריה האיקריטי – הבדלי גרסאות

חונך על ברכי הביקורת, ושלט מלבד ב[[לשון הקודש]] גם ב[[איטלקית]], [[לטינית|רומית]] ו[[יוונית]]. עד גיל 30 למד בעיקר תנ"ך, ולאחר מכן הרחיב את לימודיו במקורות היהודיים גם לתחום [[אגדות חז"ל|אגדות התלמוד]] ו[[פילוסופיה]]. הוא זכה לחסותו של [[רוברט, מלך נפולי]] {{אנ|Robert, King of Naples}}{{הערה|מכתב ששלח אליו נמצא בכתב יד מונטיפיורי מס.305, מוזכר אצל: [[יהודה אבן שמואל]], '''ר' יום טוב ליפמן מיהלהויזן''', ניו יורק תרפ"ז. עמ' 31–32, הערה 23.}}, ובחצרו חיבר ביאורים לתנ"ך{{הערה|על היקף יצירתו בחצר רוברט ניתן ללמוד ממכתבו בעברית אל רוברט, המצוטט אצל: [[יהודה ליב דוקעס]] {{אנ|Leopold Dukes}}, '''שירי שלמה''' (ל[[שלמה אבן גבירול]]), מכתב סיום (ב[[גרמנית]]) בסוף הספר, מספור נפרד, עמ' IV, הערה 2: {{ציטוטון|לאדונינו המלך הנעלה והמרומם מלך רובירטו המוכתר בכתר החכמים על כתר המלוכה כמלך שלמה, שמריה הישראלי ספר מפורש ומעוין... שכל ספרי הקודש תנ"ך המה מעויינים ומפורשים מאתו, קרוב לאלף קונטרסים כאלה והם כולם במצוות המלך ומדינו, והנו שולח לאדונינו פי' פרשת בראשית יחדיו עם פי' שיר השירים. דברי שמריה בן החכם הנדיב מרנא ורבנא הפרנס האיקריטי, בן יעקב, בר דוד, בן הרב רבנא אליה רומנוס, בן הנגיד רבינו דוד הצנוע איש רומי}}.}}