שמריה האיקריטי
רבי שמריה בן אליה האיקריטי, היווני, המכונה לעיתים: רבי שמריה מנגרופונט (באנגלית: Shemariah of Negropont; ה'ל"ה, 1275 (בערך), רומא – ? אחרי 1352, ה'קי"ב) היה רב יהודי-איטלקי, פילוסוף יהודי, משורר ופרשן המקרא.
| לידה |
1275  |
|---|---|
| פטירה |
1352? (בגיל 77 בערך) |
| השקפה דתית |
יהדות |
| עיסוק |
פילוסוף, משורר, רב |
  | |
ניסה לקרב ולהשיב את היהדות הקראית אל היהדות הרבנית המסורתית. לפי האגדה, בסוף ימיו נאשם שהציג את עצמו ב"אל-אנדלוס" כמשיח, נכלא בידי השלטונות המקומיים ונפטר בכלאו.
קורות חיים
עריכהנולד כנראה ברומא, אביו רבי אליהו מנגרופונט כיהן כרב בכרתים, וממקומות אלו נבעו כינוייו: איקריטי - בן כרתים; מנגרופונט - מן האי היווני השני בגודלו אחרי כרתים, הוא אוויה, שכונה אז נגרופונט; או הכינוי הסתמי - היווני.
חונך על ברכי הביקורת, ושלט מלבד בלשון הקודש גם באיטלקית, רומית ויוונית. עד גיל 30 למד בעיקר תנ"ך, ולאחר מכן הרחיב את לימודיו במקורות היהודיים גם לתחום אגדות התלמוד ופילוסופיה. הוא זכה לחסותו של רוברט, מלך נאפולי (אנ')[1], ובחצרו חיבר ביאורים לתנ"ך[2]
ב-1328 סיים את חיבורו על פרשת בראשית ופרשת בריאת העולם, ספר איוב ושיר השירים. ב-1346 כתב את "ספר המורא". ספר נוסף שלו הוא "אלף המגן", ביאור על אגדה במסכת מגילה, ופיוטים ושירים.
תוכניתו לפעול למען איחודם מחדש של הקראים עם היהדות הרבנית, התעכבה בשל מות בנו ב-1330, אך ב-1352 יצא למסע ארוך בקרב קראי קסטיליה ואנדלוסיה, בניסיון לשכנע אותם לשוב אל חיק היהדות הרבנית. נוצרה סביבו תנועה המונית, שהייתה מוגבלת ליהודים הקראים, ונפוצה השמועה כי הוא רואה בעצמו משיח.[3] השלטונות האנדלוסיים לא ראו את כל העניין בעין יפה וכלאו אותו. הוא נפטר בכלאו במחצית השנייה של המאה ה-14.
קישורים חיצוניים
עריכה- כתבי שמריה האיקריטי בפרויקט בן-יהודה
- "איקריטי, שמריה", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמוד 303, באתר היברובוקס
- "שמריה מנגרופונט", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- הרב נפתלי יעקב הכהן, "רבנו שמריה (תשטו)", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז–תש"ל, חלק ט, עמודים נד-נה, באתר היברובוקס
הערות שוליים
עריכה- ^ מכתב ששלח אליו נמצא בכתב יד מונטיפיורי מס.305, מוזכר אצל: יהודה אבן שמואל, ר' יום טוב ליפמן מיהלהויזן, ניו יורק תרפ"ז. עמ' 31–32, הערה 23.
- ^ על היקף יצירתו בחצר רוברט ניתן ללמוד ממכתבו בעברית אל רוברט, המצוטט אצל: יהודה ליב דוקעס, שירי שלמה (לשלמה אבן גבירול), מכתב סיום (בגרמנית) בסוף הספר, מספור נפרד, עמ' IV, הערה 2: ”לאדונינו המלך הנעלה והמרומם מלך רובירטו המוכתר בכתר החכמים על כתר המלוכה כמלך שלמה, שמריה הישראלי ספר מפורש ומעוין... שכל ספרי הקודש תנ"ך המה מעויינים ומפורשים מאתו, קרוב לאלף קונטרסים כאלה והם כולם במצוות המלך ומדינו, והנו שולח לאדונינו פי' פרשת בראשית יחדיו עם פי' שיר השירים. דברי שמריה בן החכם הנדיב מרנא ורבנא הפרנס האיקריטי, בן יעקב, בר דוד, בן הרב רבנא אליה רומנוס, בן הנגיד רבינו דוד הצנוע איש רומי”.
- ^ בשיר שנכתב לפני 1358, לעג ר' משה בר' שמואל מרומא על ר' שמריה, על כי לדבריו הוא רואה בעצמו משיח ונביא. מצוטט אצל: זלוטניק, אוצר הספרים, ח"ב, ירושלים תשכ"ה, פריט 779.