ליל ההלקאות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏הרקע: תיקנתי דקדוק
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד
תיקון קישור לפירושונים
שורה 2:
 
==הרקע==
[[תמונהקובץ:תמונה 1192.jpg|שמאל|ממוזער|300px|אנדרטה לשלושת עולי הגרדום מ"ליל ההלקאות"- בגן עולי הגרדום ב[[פתח תקוה]]]]
[[תמונהקובץ:תמונה 1193.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט הסבר בגן עולי הגרדום בפתח תקוה]]
ב-[[13 בספטמבר]] [[1946]] ביצע האצ"ל התקפה על בנק עות'מן ב[[יפו]] בה נתפסו חמישה מלוחמיו: יהודה כ"ץ, אהרון יפה, בנימין נס, [[אליעזר סודיט]] ובנימין קמחי (יוסף מונצ'ש). כ"ץ וקמחי היו אמורים להישפט יחד ב- 11 בדצמבר אך בגלל שהעד שזיהה את כ"ץ נעדר, נשפט קמחי לבדו. הוא הואשם בנשיאת נשק, ביצוע שוד ופציעת סגן מנהל הבנק. קמחי סירב להודות באשמה, כפר בסמכות בית המשפט הבריטי לשפוט אותו ונידון ל-18 שנות מאסר ו-18 מלקות. למחרת היום נשפטו נס וסודיט שבהוראת המפקדה נדרשו לנהל משפט רגיל ונידונו ל- 15 שנות מאסר. ב- 14 בינואר 1947 נשפט יהודה כ"ץ על חלקו בשוד. כ"ץ סירב להכיר בסמכות בית המשפט ונידון למאסר עולם. עונש של 12 מלקות הוטל באותה עת גם על פעיל האצ"ל אהרון כהן על החזקת חומרי תעמולה מחתרתיים.
 
עונש המלקות היה נפוץ אותו זמן ברחבי האימפריה הבריטית; הן בארצם והן במושבותיהם. גם בארץ ישראל הופעל החוק המתיר להלקות עבריינים קטינים. ל[[מנחם בגין]] היו זכרונות מרים בקשר לעונש המלקות. בהיותו בן שבע צפה בהלקאות פומביות של יהודים בעירו [[ברסט ליטובסק|בריסק]] וכן הושפע מפרשת [[הירש לקרט]] שהוצא להורג לאחר שהתנקש בחיי המושל הרוסי שציווה להלקות בפומבי עצירים פוליטיים יהודים. עם קבלת הידיעה על העונש, פרסם האצ"ל הודעה בעברית ובאנגלית:
:חייל עברי שנפל בשבי האויב, "נידון" על ידי "בית דין" של צבא הכיבוש הבריטי למלקות.
:אנו מזהירים את ממשלת הדיכוי מפני הוצאה לפועל של עונש משפיל זה.
שורה 20:
 
משעה 22:00 עד 01:00 עברו ברחובות תל אביב מכוניות צבאיות ופקדו על כל החיילים המסתובבים ברחובות לחזור אל בתיהם. באזורים מלוד ועד נתניה הודיעו ברמקולים כי על כל אנשי הדיוויזיה המוטסת לעזוב את ישוביהם ולחזור למחנותיהם.
 
באזור [[וילהלמה]] נתפסה מכונית ובה חמישה לוחמי אצ"ל חמושים אשר היו בדרך לביצוע עונש המלקות, במחסום שהוקם במקום. החמישה היו: אברהם מזרחי שנהרג מן האש שנפתחה על המכונית, [[אליעזר קשאני]], [[מרדכי אלקחי]], [[יחיאל דרזנר]] (שנתפס בשם הבדוי דב רוזנבאום) וחיים גולובסקי. משפטם של הארבעה נערך ב- 10 בפברואר 1947 והארבעה סירבו להכיר בסמכות בית המשפט. יחיאל דרזנר וחיים גולובסקי קראו הצהרות פוליטיות, ובית המשפט גזר דין מוות על אלקחי, דרזנר וקשאני, ומאסר עולם נגזר על גולובסקי מפאת גילו.
 
שורה 26:
 
==תוצאת ההלקאות==
[[תמונהקובץ:IZL001.jpg|ממוזער|הכרוז השני שהזהיר את הבריטים מפני ההלקאות]]
 
פעולת ההלקאות יצרה זעזוע בבריטניה. היה מדובר בהשפלה ראשונה מסוגה לצבא ולקצונה הבריטית בתולדות האימפריה. העולם לעג לבריטים. בפריז פורסמה באחד העיתונים קריקטורה שבה נראה חייל בריטי המגן בכובע הפלדה שלו על עכוזו‏‏{{הערה|1=[[מנחם בגין]], '''המרד''', הוצאת אחיאסף (הפרק: מלקות)}}. לאחר ההלקאות פרסם האצ"ל אזהרה נוספת שנועדה למנוע את הלקאתו של אהרון כהן.
 
עונש המלקות על אהרון כהן בוטל משום שמיד אחרי אירועי התגמול שונה החוק הבריטי ועונש המלקות הוגבל לצעירים שטרם מלאו להם 16 שנים. מאוחר יותר הורה מפקד הצבא הבריטי בארץ לא להטיל עוד את עונש ההלקאה. [[ווינסטון צ'רצ'יל|צ'רצ'יל]] שחרד לכבוד הבריטי כעס על עניין ה"התקפלות" ואמר כי מדובר בדרך "למפלה מחפירה" ("abject defeat"). עונש המלקות אכן לא הוטל עוד בימי המנדט הבריטי אחרי כן.
 
בכרוז שפרסם בגין לאחר מכן נכתב {{ציטוטון|בתולדות האמפריה הבריטית לא הייתה פגיעה כזאת במשך מאות שנים. בתולדות ישראל לא הייתה תגובה כזאת במשך אלפיים שנה. היו אף יהודים שנשקו את השוט, ישנם עוד כאלה בישראל, אפילו בארץ ישראל.}}{{הערה|עמוד 92}}