מחשוב DNA – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקיזציה
שורה 3:
תחום זה פותח לראשונה על ידי [[לאונרד אדלמן]] מ[[אוניברסיטת דרום קליפורניה]]. בשנת [[1994]], אדלמן הדגים שימוש ב-DNA לצורך פתרון [[בעיית הסוכן הנוסע]] בין שבע הנקודות. מאז ניסוייו של אדלמן חלה התקדמות והוכח כי ניתן לבנות מספר [[מכונת טיורינג|מכונות טיורינג]].
 
ב-[[28 באפריל]] [[2004]] הכריזו פרופ' [[אהוד שפירא (מדען מחשב)|אהוד שפירא]], יעקב בננסון, בנימין גיל, אורי בן-דור ורבקה אדר מ[[מכון ויצמן]], בכתב העת [[Nature]], שהם הצליחו לבנות מחשב DNA. ה[[ביו-מחשב]] מאפשר לאבחן פעילות [[סרטן (מחלה)|סרטנית]] בתוך תא. לאחר האבחון משחרר הביו-מחשב [[תרופה]] נוגדת סרטן בהתאם לאבחון.
 
ב-[[28 ביוני]] [[2007]] פרופסור [[אהוד קינן]] מהטכניון ועמיתיו הכריזו במאמר בכתב העת המדעי ChemBioChem כי פיתחו מחשב ביולוגי, אשר בנוי ממולקולות DNA ואנזימים ויכול לגרום לתופעות ביולוגיות. זו הפעם הראשונה שבה תהליך חישוב מולקולרי מוביל לתכונה נראית של בעל חיים. במהלך המחקר הזה, קבע המחשב את צבעם של חיידקים: כחול או לבן.
שורה 13:
מחשוב ה DNA לא מאפשר יכולות חדשות מנקודת המבט של [[תורת הסיבוכיות]] - המחקר של סוגי הבעיות החישוביות שקשה לפתור.
 
המונח מחשוב DNA חופף ל[[ננוטכנולוגית DNA]] אך גם נבדל ממנו. המונח האחרון עושה שימוש בצמד הבסיסים של ווטסון-קריק כדי לייצר מבנים חדשים מ DNA. המבנים הללו יכולים לשמש במחשב DNA אך אין זה הכרחי.
 
==ראו גם==