רועה צאן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 17:
המקרא מראה שמנהיגים אחדים בישראל קיבלו את הכשרתם בהנהגה בהיותם רועי צאן: [[משה]] ("ומשה היה רועה את צאן יתרו חותנו", שמות ג' 1), [[דוד]] (שמואל א, ט"ז 11, 19; י"ז 15, 34), [[עמוס]] הנביא ("אשר היה בנוקדים מ[[תקוע (אתר מקראי)|תקוע]]", עמוס א' 1; ז' 15) ואחרים.
בשירה המקראית נמשלו יחסי ה' ועמו ליחסי רועה ועדרו: "[[מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר|ה' רועי לא אחסר]]. בנאות דשא ירביצני, על מי מנוחות ינהלני..." ([[תהילים]] כ"ג 1-2), "כרועה עדרו ירעה" (ישעיה מ' 11).
בהשאלה, הרועה הוא השליט, המושל, המנהיג: "אתה תרעה את עמי את ישראל, ואתה תהיה לנגיד על ישראל" (שמואל ב, ה' 2); "כה אמר ה' על הרועים הרועים את עמי: אתם הפיצותם את צאני..." ([[ספר ירמיהו|ירמיהו]] כ"ג 1-4; וספרו[[ספר יחזקאל|יחזקאל]] ל"ד 1-16).
 
==ראו גם==