מיתון 1966 בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 30:
בעקבות החרפת המצב הכלכלי, הוחלט באוגוסט 1966 על העסקת עובדים בעבודות יזומות. בסוף 1966 הועסקו 6,815 איש ביום בעבודות יזומות. באמצע 1967 הגיע מספרם ל-13,757 איש ביום. במקביל הגיש ספיר תכנית כלכלית לשלוש השנים הבאות. בתכנית אמנם הוקפאו השכר ותוספת היוקר, אולם התקציבים בה הורחבו באופן הדרגתי, לשם יצירת מקומות עבודה. לאחר שאשכול מיתן את העיקור בתוספת היוקר, הוא הציגה לאישור הממשלה ב-11 בספטמבר. אולם אשכול ידע שהתכנית, כמו העבודות היזומות, היא רק זריקת הרגעה, ושהדרך החוצה מהמשבר ארוכה ומפותלת.
 
בסתיו ובחורף 1966, המצב הכלכלי לא השתפר ואף הוחמר. [[חיים יוסף צדוק]], שכיהן בתפקיד [[שר התעשייה והמסחר]], התפטר מהממשלה ביחד עם סגנו, [[לובה אליאב]]. ההתפטרות נתפסה כמחאה על המיתון. להערכת כולם, הרחבת התקציב רק תחמיר את המשבר עוד יותר.
 
בשנת [[1967]], המשבר הגיע לשיאו הקיצוני ביותר, וגם לסופו.