סעדיה עדני – הבדלי גרסאות

רבי '''סעדיה בן דוד עדני''' היה מגדולי [[חכם|חכמי]] [[יהדות תימן|תימן]] ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]]. רבי סעדיההוא היה פרשן [[מקרא]] ו[[הלכה]], ממפרשי [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], [[פילוסוף]] ו[[רופא]].

היה מחבר פורה וחיבר למעלה מ-25 חיבורים בנושאים רבים. לשון ספריו מערבת ערבית וארמית, חלקם נכתבו לבקשת תלמידיו. יש הסבורים כי הפירוש על התורה הנקרא "מדרש הביאור לר' סעדיה דמארי", הוא חיבור שלו. כפי הנראה, פירושו על ה[[רמב"ם]] היה בזמנויגוע ידועבזמנו בכמה ארצות שכן רבי [[זכריה אלצ'אהרי]] הזכיר את פירושו בספר "המוסר" בזה הלשון: "והמאיר קצוי נשייה, פירוש רבנו סעדיה" ({{הערה|מחברת 3 שורה 195)}}. קרוב לוודאי שמרבי סעדיה עדני התגלגלו תשובותיו של רבי [[יהושע הנגיד]], מצאצאי הרמב"ם, לידי רבי [[יוסף קארו]] שהזכירם בחיבוריו "[[כסף משנה]]" ו"[[בית יוסף]]"{{הערה|כך כתב פרופ' [[יהודה רצהבי]] במבוא ל"תשובות ר' יהושע הנגיד" עמ' 21}}.

מקום שבתו ומגוריו אינם ידועים בבירור., אך סביר להניח שחי בעיר [[עדן]],. מצויה אחת מהעתקותיו המוקדמות לספר '"אלמרשד אלכאפי'" מאת רבי תנחום הירושלמי, כת"י אוקספורד - בודלי, [[קטלוג נויבאואר]] 1521. במכון לכת"י מס' 16888 ציין בקולופון שהעתיק את החיבור בעיר עדן. למרות זאת אין ראיה מוכחת שלידתו בעיר זו, וייתכן וכינוי אלעדני משום שמוצא משפחתו בעדן.

העתקהההעתקה הכיהמוקדמת מוקדמתביותר הידועהשידוע שכתב היא משנת ה'רי"א (1451) בעיר עדן שבתימן. בקולופון:

העתקהההעתקה הכיהמאוחרת מאוחרתביותר הידועה לנו הואהיא כת"י פריספריז הספרייה הלאומית 701-. משנת ה'רמ"ו. קולופון המעתיק (דף 237ב):

כשהגיע לדמשק, המקום היה אז מרכז לתורה וקהילת היהודים בדמשק מורכבת הייתה בעיקרה מיוצאי בבל ומיהודי ארץ ישראל שברחו לדמשק, מאימת [[הצלבנים]] ועקב מצוקות החיים בארץ. נצטט קטע שהביא בחיבור:

כשהגיע הרב עדני לצפת, כעשר שנים לפני [[גירוש ספרד.]], לפני תור הזהב של עיר המקובלים בצפת., היישוב אז היה עדיין קטן, שמנהומנה כשלוש מאות בעלי בתים יהודים מוסתערבים (דוברי ערבית מותיקימוותיקי ארץ ישראל). רבנוהרב עדני הגיע לצפת באחריתכשהיה ימיומבוגר, בין השנים ה'רמ"ג - ה'רמ"ד. גם את חיבורו לספר זמנים סיים בצפת וכך כתב:.

במשך שנות חייו הספיק רבנו לכתוב הרבה חיבורים בכל מקצועות התורה, בהלכה מדרש ועבור השנים, ברפואה וחכמת הטבע.

# פירושו ליד החזקה להרמב"ם, מדע, אהבה, חלק מזמנים, וטהרה.

# נאג'ה אלגארקין [=תשועת הטובעים], מדרש לפרשיות התורה וההפטריות (בראשית). שמו המלא נגא'ה אלגארקין פי הד'ה אלפרקין. נתחבר בשנת ה'רמ"ב. כל פרשה פותחת ומסתיימת בחרוזים בלשון ערב, פעמים ומוסיף משפטים בלשון הקודש. כתב היד נמצא בספרית אוקספורד בודלי 2487. מאה טו בכתב יד רבנו המחבר, מכיל 81 דפים, מס' סרט במלכ"י 22198. ובהקדמה שם נכתב:

# רבנו עסקכתב גם בפרק בשיר,שירים. שני שירים נשתמרו בהעתקת כת"י הנז'הנזכר לעיל (אוקספורד 1632). האחד, שיר פילוסופי בערבית הפותח: 'סובחאן רבי ד'ו אלגלאלי'. והשני, שיר בלשון הקודש ובו עם עניינים אסטרונומים הפותח: 'שמחי יחידתי וצורך בקשי'. ייתכן וחיבר עוד שירים. שיר השני מתפרסם בפעם הראשונה בסוף קובץ זה, מפוסק ומנוקד על ידי מ"ו הרה"ג פנחס קורח שליט"א, ורב תודות לו