סעדיה עדני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
שורה 1:
{{שכתוב|נושא=יהדות|נושא2=אישים}}
רבי '''סעדיה בן דוד עדני''' היה מגדולי [[חכם|חכמי]] [[יהדות תימן|תימן]] ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]]. רבי סעדיההוא היה פרשן [[מקרא]] ו[[הלכה]], ממפרשי [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], [[פילוסוף]] ו[[רופא]].
 
הוא נולד וגדל בתימן, בסוף תקופת הראשונים. כפי הנראה נולד סמוך לשנת ה'ק"פ [[1420]]. באמצע המאה ה-15 עלה ל[[ארץ ישראל]] וחי ב[[צפת]], שם כתב חלק מחיבוריו. תקופה מסוימת חי ב[[סוריה]] וישב ב[[דמשק]] וב[[חאלב]]. ב[[כ"ט באלול]] [[ה'רמ"ה]] [[1485]] סיים לכתוב את אחד מחיבוריו האחרונים בהיותו ב[[הגליל העליון|גליל העליון]].
 
היה מחבר פורה וחיבר למעלה מ-25 חיבורים בנושאים רבים. לשון ספריו מערבת ערבית וארמית, חלקם נכתבו לבקשת תלמידיו. יש הסבורים כי הפירוש על התורה הנקרא "מדרש הביאור לר' סעדיה דמארי", הוא חיבור שלו. כפי הנראה, פירושו על ה[[רמב"ם]] היה בזמנויגוע ידועבזמנו בכמה ארצות שכן רבי [[זכריה אלצ'אהרי]] הזכיר את פירושו בספר "המוסר" בזה הלשון: "והמאיר קצוי נשייה, פירוש רבנו סעדיה" ({{הערה|מחברת 3 שורה 195)}}. קרוב לוודאי שמרבי סעדיה עדני התגלגלו תשובותיו של רבי [[יהושע הנגיד]], מצאצאי הרמב"ם, לידי רבי [[יוסף קארו]] שהזכירם בחיבוריו "[[כסף משנה]]" ו"[[בית יוסף]]"{{הערה|כך כתב פרופ' [[יהודה רצהבי]] במבוא ל"תשובות ר' יהושע הנגיד" עמ' 21}}.
 
==בתימן==
מקום שבתו ומגוריו אינם ידועים בבירור., אך סביר להניח שחי בעיר [[עדן]],. מצויה אחת מהעתקותיו המוקדמות לספר '"אלמרשד אלכאפי'" מאת רבי תנחום הירושלמי, כת"י אוקספורד - בודלי, [[קטלוג נויבאואר]] 1521. במכון לכת"י מס' 16888 ציין בקולופון שהעתיק את החיבור בעיר עדן. למרות זאת אין ראיה מוכחת שלידתו בעיר זו, וייתכן וכינוי אלעדני משום שמוצא משפחתו בעדן.
 
==סופר ומעתיק ספרים==
מצויים עשרות ספרי ראשונים הנמצאים בספריות שונות בעולם שהעתיק הרב עדני. כשהעתיק חיבור נהג לכתוב את שמו ואת ציון המקום שכתב או שהעתיק אותו החיבור.
העתקהההעתקה הכיהמוקדמת מוקדמתביותר הידועהשידוע שכתב היא משנת ה'רי"א (1451) בעיר עדן שבתימן. בקולופון:
"הכותב הקל והנקל סעדיה בר דוד תמכתכ"ה אלהים ימחול לי על כל מה שטעיתי ושגגתי והוספתי וגרעתי דכת' שגיאות מי יבין מנסתרות נקני וכו'.
 
העתקהההעתקה הכיהמאוחרת מאוחרתביותר הידועה לנו הואהיא כת"י פריספריז הספרייה הלאומית 701-. משנת ה'רמ"ו. קולופון המעתיק (דף 237ב):
"השלמתי אני סעדיה בר' דוד נ"ע התימני כתיבת ספר זה בעיר צפת שבגליל העליון באחד בשבת שהוא יום כ"ח לחדש מרחשון שנת חמשת אלפים ומאתים וארבעים ושש שנים ליצירה והיא שנת התשצ"ז לשטרות".
==שהותו בדמשק ובחאלב שבסוריה==
כשהגיע לדמשק, המקום היה אז מרכז לתורה וקהילת היהודים בדמשק מורכבת הייתה בעיקרה מיוצאי בבל ומיהודי ארץ ישראל שברחו לדמשק, מאימת [[הצלבנים]] ועקב מצוקות החיים בארץ. נצטט קטע שהביא בחיבור:
עזב את דמשק ועבר לצפת בשנת ה'רמ"ג,
"הספר שסמך עליו הגאון ז"ל עדין הוא היום במדינת צובה והיא חלב ויסמוה אלתאג', ומכתוב עלי רק בכל ורקה תלאת דפאת, ומכתוב פי אכרה, אני אהרן בן אשר שהגהתיו וכו'. ואני ראיתיו וקראתי בו" (הלכות תפילין ומזוזה וס"ת פ"ח ה"ד).
סביר להניח שהתגורר רבינו זמן מה במצרים., וכפיכפי הנראה ממה שהזכיר כמה פעמים בחיבוריו.
עזב את דמשק לצפת בשנת ה'רמ"ג,
סביר להניח שהתגורר רבינו זמן מה במצרים. וכפי הנראה ממה שהזכיר כמה פעמים בחיבוריו.
 
==שהותו בצפת==
כשהגיע הרב עדני לצפת, כעשר שנים לפני [[גירוש ספרד.]], לפני תור הזהב של עיר המקובלים בצפת., היישוב אז היה עדיין קטן, שמנהומנה כשלוש מאות בעלי בתים יהודים מוסתערבים (דוברי ערבית מותיקימוותיקי ארץ ישראל). רבנוהרב עדני הגיע לצפת באחריתכשהיה ימיומבוגר, בין השנים ה'רמ"ג - ה'רמ"ד. גם את חיבורו לספר זמנים סיים בצפת וכך כתב:.
 
"יקול אלפקיר אלי אללה אלמרתגי רחמה אללה סעיד אבן דאוד נ"ע אלעדני תם מא ארדנא ביאנה מן ביאור אלנצף אלא מן ספר זמנים בעון אללה ת"ע בעיר צפת שבגליל העליון תב' ותכו' עם קרתא דירושלם אוי"ר.
רבנורבי סעדיה עדני נפטר לאחר שנת ה'רמ"ו ליצירה (1486) כנראה בצפת, שכן בשנה זו העתיק שם פירוש על ספר [[מורה נבוכים]] לרבימאת משה בן יהושע נרבוני.
וכאן אלפראג' מן נסך הד'א יום אלגמעה כ"ט מן אלול סנה' ה'רמ"ה ליצירה, והי סנת א'תשצ"ו לשטרות לכלות הפשע ולקרב הישע אכתמ"ש..."
רבנו נפטר לאחר שנת ה'רמ"ו ליצירה (1486) כנראה בצפת, שכן בשנה זו העתיק שם פירוש על ספר מורה נבוכים לרבי משה בן יהושע נרבוני.
 
==חיבוריו==
במשך שנות חייו הספיק רבנו לכתוב הרבה חיבורים בכל מקצועות התורה, בהלכה מדרש ועבור השנים, ברפואה וחכמת הטבע.
 
# פירושו ליד החזקה להרמב"ם, מדע, אהבה, חלק מזמנים, וטהרה.
# נאג'ה אלגארקין [=תשועת הטובעים], מדרש לפרשיות התורה וההפטריות (בראשית). שמו המלא נגא'ה אלגארקין פי הד'ה אלפרקין. נתחבר בשנת ה'רמ"ב. כל פרשה פותחת ומסתיימת בחרוזים בלשון ערב, פעמים ומוסיף משפטים בלשון הקודש. כתב היד נמצא בספרית אוקספורד בודלי 2487. מאה טו בכתב יד רבנו המחבר, מכיל 81 דפים, מס' סרט במלכ"י 22198. ובהקדמה שם נכתב:
# מדכל אלתשווק לאלג'אפלין [=מבוא לתשוקות התובעין], מעין אנצקלופדיה למדעים. הספר נכתב בלשון ערבבערבית. כתב היד נמצא בספרית קיימברידג' 1/1219, מס' סרט במכון לכת"י 17082. והמשכו של החיבור בכת"י ניו יורק בהמ"ל 2347. קטע נוסף נמצא בכת"י סנט פטרסבורג 1104.
אמר סעיד אבן דאוד נ"ע אלעדני. ראיתי לחבר ולהסדיר לכל פרשה מפרשיות של תורה פרק שיקראוהו ביום השבת של אותה פרשה. ויש בו שבח לאל רבון העולמים, לפי קוצר שכלי, וכן משהו מעניין אותה פרשה, דברים המנחים את האדם לדרך הישר, ומחנכים ומדריכים אותו לדרך הטוב ולעשיית מעשים טובים ומצילים אותו מים הטבע. נתחיל כל פרק בשבח האל ונחתום אותו בתפלה לאל יתעלה לפי יכולתנו עם שאיפתנו לקצר. לפיכך קראתיו'נגא'ה אלגארקין פי הד'ה אלפרקין'. נבקש עזרת האל יתעלה בדבר זה.
# מדכל אלתשווק לאלג'אפלין[=מבוא לתשוקות התובעין] מעין אנצקלופדיה למדעים. הספר נכתב בלשון ערב. כתב היד נמצא בספרית קיימברידג' 1/1219, מס' סרט במכון לכת"י 17082. והמשכו של החיבור בכת"י ניו יורק בהמ"ל 2347. קטע נוסף נמצא בכת"י סנט פטרסבורג 1104.
# גידולין. לוח עיבור זמנים. שריד מלוח זה בערבית נשתמר בתחילת כת"י שהועתק בדמשק ונסתיים ביום ד כח ניסן א'תשע"ט לשטרות. שהיא שנת ה'רכ"ח ליצירה. אוקספורד בודלי 1632 ובמלכ"י 17210.
# רבנו עסקכתב גם בפרק בשיר,שירים. שני שירים נשתמרו בהעתקת כת"י הנז'הנזכר לעיל (אוקספורד 1632). האחד, שיר פילוסופי בערבית הפותח: 'סובחאן רבי ד'ו אלגלאלי'. והשני, שיר בלשון הקודש ובו עם עניינים אסטרונומים הפותח: 'שמחי יחידתי וצורך בקשי'. ייתכן וחיבר עוד שירים. שיר השני מתפרסם בפעם הראשונה בסוף קובץ זה, מפוסק ומנוקד על ידי מ"ו הרה"ג פנחס קורח שליט"א, ורב תודות לו
.
רשימה של חיבורי רבינו הכתובה בכתב ידו בראש חיבורו 'תשויק אלגאפלין'
חיבורים שחברתי אני סעדיה ב"ר דוד התימני נ"ע