|
יצחק בער{{הערה|1=י' בער, המגמה הדתית חברתית של ספר חסידים, ציון ג' (תרצ"ח), עמ' 1-50 }} השווה את הכותבים ל[[נזיר|נזירים]] והראה כי לא התנזרו ממין, וראו במשפחה מוסד חשוב העוזר לאדם שלא לחטוא ולתעל את חשקיו המיניים בצורה ממוסדת. זאת בניגוד לנזירים הגורסים כי התנזרות מוחלטת ממין תגרום לויתור על התאווה המינית.
בחלק מן ההוצאות מובאת יחד עם הספר גם "[[צוואת רבי יהודה החסיד]]" שהינה- קובץרשימה נפרד וקצרקצרה של 78 סעיפים (״אזהרות״), הנהגות ודברי מוסר.
==נוסחאות הספר==
דפוס בולוניא - הספר הנפוץ נדפס לראשונה, על פי כתב יד ירושלמי, ב[[בולוניה]], בשנת יפר"ח ([[1487]]) על פי כתב יד ירושלמי, ולאחרמהדורה מכןזו נדפסנדפסה במהדורותשוב נוספות,בבזיליא בבזיליאובקראקוב בשנת ה'שמ"א, בלבוב בשנת ה'תרי"א וב[[קראקוב]]ועוד. במהדורות אלו נדפסו 1172-8 סימנים.
דפוס ברלין - בשנתבשנים תרנ"א-נ"ג הדפיס '''יהודה הכהן וויסטינעצקי''' נוסח חדש של הספר על פי '''כתב-יד פארמא''' שבו 1983 סימנים, 850 יותר מהספר הנפוץ עד אז, בתוספת ציון המקורות מהם שאב המחבר. מר יעקב פריימאנן בספרו '''מבוא לספר חסידים''' טוען שכתב יד פארמה היא הנוסח הקדום מבין שתי הנוסחאות. [[מנחם מנדל שניאורסון]], [[הרבי מליובאוויטש]], סבור שכתב יד פארמה עדיף.{{הערה|[[אגרות קודש]] י"א, דף רצ"ד. המכתב נשלח אל הרב אברהם פרייס, שחיבר פירוש לספר חסידים (הפירוש נקרא "משנת אברהם"), ואשר בפירושו נסמך על נוסח כתב יד פארמה}}
==פירושים לספר==
|
