ספר חסידים

ספר חסידים היא יצירה יהודית דתית חשובה המכילה הלכות, מנהגים וסיפורים קצרים בעלי מוסר השכל, שנכתב על ידי רבי יהודה החסיד. את זמן כתיבת הספר ניתן לתארך לתחילת תקופת הראשונים (המאה ה-12 וראשית המאה ה-13).

מהדורת 1724

חיבור הספרעריכה

הספר מיוחס במסורת לרבי יהודה החסיד.

ישנם חוקרים הסוברים כי הספר מהווה יצירה קולקטיבית שנתהוותה לאורך דורות בידי חכמי אשכנז, כאשר הכותב העיקרי היה רבי יהודה החסיד בהשתתפות אביו רבי שמואל החסיד, ותלמידו רבי אלעזר מוורמס. החוקר המרכזי שהציג גישה זו היה משה גידמן בסוף המאה ה-19, ובעקבותיו צעדו נוספים ובכללם אף ישעיה תשבי בהרצאותיו שנמסרו בשנות החמישים. עמדה זו נבעה מהיותו של הספר אנונימי, ומאופיו - לדעתם, קיבוץ של סימנים שאין ביניהם קשר מובהק.

אולם, במחצית השנייה של המאה העשרים נערכו מחקרים רבים, בין השאר של חיים סולובייצ'יק, ישראל תא שמע ויוסף דן, שהראו כי עולמו של רבי יהודה החסיד היה עולם אישי מיוחד ולא ביטוי של המוסכמות בקרב חכמי אשכנז. לפיכך גם העולם המוצג בספר הוא עולמו שלו, והוא מחברו היחיד. ככל הנראה, הוא שמר על אנונימיות בצורה מכוונת מסיבות אידאולוגיות - מטעמים של צניעות וחשש מחטא היוהרה.

מבנה ותוכן הספרעריכה

ספר חסידים מורכב מסימנים שונים, הערוכים בקבצים. הקשר הנושאי בתוך הקבצים וביניהם לא תמיד ברור, והרבה פעמים נראה אסוציאטיבי. הספר עוסק בקשת רחבה של נושאים. כספר מוסר, הוא כולל גם לימודי הנהגה רבים ביחס לנושאים יומיומיים (מסחר וכספים, נישואין ומין, חיי אדם, מנהגי הקהילה היהודית ועוד) ומכאן חשיבותו גם כתעודה היסטורית להכרת חיי היהודים והאידאולוגיה היהודית באירופה של סוף המאה ה-12 וראשית המאה ה-13.

אף כי הספר דורש מן ה"חסיד" להתרחק מכל נגיעה בנצרות ובפולחנה, הוא אינו דורש ממנו להתנתק כלכלית מן התושבים הנוצרים ומן הקשר היום יומי איתם.

יצחק בער[1] השווה את הכותבים לנזירים והראה כי לא התנזרו ממין, וראו במשפחה מוסד חשוב העוזר לאדם שלא לחטוא ולתעל את חשקיו המיניים בצורה ממוסדת. זאת בניגוד לנזירים הגורסים כי התנזרות מוחלטת ממין תגרום לויתור על התאווה המינית.

בחלק מן ההוצאות מובאת יחד עם הספר גם "צוואת רבי יהודה החסיד" - רשימה קצרה של 78 סעיפים (״אזהרות״), הנהגות ודברי מוסר.

נוסחאות הספרעריכה

הספר נדפס לראשונה, על פי כתב יד ירושלמי, בבולוניה בשנת יפר"ח (1487). מהדורה זו נדפסה שוב בבזיליא ובקרקוב בשנת ה'שמ"א, ועוד. במהדורות אלו נדפסו 1,172–1,178 סימנים.

בשנים תרנ"א–תרנ"ג הדפיס יהודה הכהן ויסטינצקי את "דפוס ברלין" – נוסח חדש של הספר על פי כתב-יד פארמה שבו 1,983 סימנים, 850 יותר מהספר הנפוץ עד אז, בתוספת ציון המקורות מהם שאב המחבר. יעקב פריימאנן בספרו "מבוא לספר חסידים" כתב שכתב-יד פארמה הוא הנוסח הקדום מבין שתי הנוסחאות.

פירושים לספרעריכה

החל משנת תפ״ד נלווה לספר בהרבה דפוסים ״פירוש קדמון״. במשך הדורות נכתבו כשלושים חיבורים של פירושים, הערות, הגהות וציון מקורות הספר. ביניהם בולט פירושו של החיד"א "ברית עולם" שנדפס יחד עם ספרו "לב דוד". הרב אליעזר פאפו כתב קיצור לספר חסידים בשם ״יעלזו חסידים״ בתוספת ביאור משל החיד״א ושלו. במהדורת ״ספר חסידים המפואר״ בעריכת הרב שמעון גוטמן נדפס ״ילקוט מפרשים״. הרב ראובן מרגליות חיבר את הפירוש "מקור חסד", המציין למקורותיו של ספר חסידים כמו גם למקורות שונים שדנו בדבריו. פירושו יצא לאור יחד עם פירוש החיד"א בהוצאת מוסד הרב קוק.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ י' בער, המגמה הדתית חברתית של ספר חסידים, ציון ג' (תרצ"ח), עמ' 1-50