תהום (יהדות) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פיסקאות, קישורים פנימיים, הרחבה
שורה 1:
'''תהום''' ב[[מקרא]] ובספרות [[חז"ל]] משמעותו המים הקדמוניים והעמוקים של [[בריאת העולם (יהדות)|הבריאה]]. על פי פרשנות "המצודותה[[מצודות]]": עומק הים. על פי [[קאסוטו]]: האוקיינוס הפרימיטיבי שנברא ברצון האל{{הערה|1=מ"ד קאסוטו, '''פירוש על ספר בראשית''', עמ' 12.}}.
 
ב[[הלכה]] מופיע המושג [[טומאת התהום]], על טומאה שנמצאת בחלל מתחת לקרקע, ולא ידועה לאף אדם.
==הופעות בתנ"ך==
על פי הנאמר ב[[ספר בראשית]], בתחילת הבריאה מי התהום כיסו את פני כל הארץ, ורק עם ציוויו של האל התקבצו למקום אחד ואיפשרו את חשיפת הארץ ({{תנ"ך|בראשית|א|ט}}). מכאן התפיסה שהתהום נמצאת מסביב ליבשה המוכרת ובעומקה של האדמה. לפרשנותו של קאסוטו לפסוקים בבראשית ב ה-ו, לפני חטאו של אדם הראשון ב[[גן עדן]], מי התהום היו עולים ומשקים את האדמה ומתפצלים לארבעת הנהרות הנזכרים, ולא היה צורך ב[[גשם]]. רק לאחר חטאו נסתתמו מעינות תהום והחל לרדת גשם{{הערה|1=על פי קאסוטו ה"אד" שמתואר בפסוק {{ציטוטון|וְאֵד יַעֲלֶה מִן-הָאָרֶץ, וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה}} איננו קיטור שאמור להיות מצוי על פני המים ולא האדמה, אלא שם של אלוהות מסופוטמית שאחראית על מי התהום.}}.
 
שורה 11 ⟵ 13:
במקרא לעתים התהום מובא כמושג הבא לתאר דבר עמוק מאוד הרחוק מהאדם, למשל ב[[ספר איוב]], {{ציטוטון|הֲבָאתָ, עַד-נִבְכֵי-יָם; וּבְחֵקֶר תְּהוֹם, הִתְהַלָּכְתָּ?|{{תנ"ך|איוב|לח|טז}}}}. הצירוף "תהום רבה" (=תהום הגדולה) קיים מספר פעמים ובא לתאר את גודלה העצום של התהום ({{תנ"ך|תהלים|לו|ז}}; {{תנ"ך|עמוס|ז|ד}}).
 
==משמעות קבלית ומטאפיזית==
ב[[ספר הזוהר]] מובעת התפיסה כי הארץ כולה צפה על התהום סביב [[אבן השתיה]], כאשר חלקה של האבן נעוץ ושקוע בתהומות, וחלקה האחר מהווה את מרכז היבשה וסביבה מעגלים מתפשטים אזורים בעלי קדושה שונה. תפיסה זו כנראה מתבססת על הפסוקים ב[[משלי]]: {{ציטוטון|בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם, שָׁם אָנִי; בְּחֻקוֹ חוּג, עַל-פְּנֵי תְהוֹם|{{תנ"ך|משלי|ח|כז}}}} ובתהלים {{ציטוטון|תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ|{{תנ"ך|תהלים|קד|ו}}}}.
 
שורה 17 ⟵ 20:
כנראה בשל הקשר זה בשירה שלאחר [[קריעת ים סוף]] מוזכרות התהומות, כמי שכיסו את המצרים, {{ציטוטון|תְּהֹמֹת, יְכַסְיֻמוּ; יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת, כְּמוֹ אָבֶן|{{תנ"ך|שמות|טו|ד}}}} וכמי שקפאו לנוכח רוח ה': {{ציטוטון|קָפְאוּ תְהֹמֹת, בְּלֶב-יָם|שם שם ח'}}. בפסוקים אלו ניכרת השליטה של האל במים האדירים האלו שמסמלים כוחות אליליים, ובשימוש בהם כרצונו להלחם באויביו. גם ב[[ספר ישעיהו]] ישנו הקשר דומה: {{ציטוטון|עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי-עֹז, זְרוֹעַ ה'--עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם, דֹּרוֹת עוֹלָמִים; הֲלוֹא אַתְּ-הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב, מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין. '''הֲלוֹא אַתְּ-הִיא הַמַּחֲרֶבֶת יָם, מֵי תְּהוֹם רַבָּה'''; הַשָּׂמָה, מַעֲמַקֵּי-יָם--דֶּרֶךְ, לַעֲבֹר גְּאוּלִים.|{{תנ"ך|ישעיהו|נא|ט|י}}}}.
 
==שימושים בעברית==
בהשאלה קיים בעברית הביטוי "תהומות הנפש", לציין עומק פסיכולוגי וכוחות שהאדם לא מודע להם.