מרלין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
ויקישיתוף בשורה
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=מכשף המופיע באגדות המלך ארתור}}
[[תמונהקובץ:Nuremberg chronicles - Merlin (CXXXVIIIr).jpg|ממוזער|250px|שמאל|'''מרלין''', מתוך "רשומות נירנברג", 1493.]]
'''מֶרְלִין''' ('''Merlin''') ידוע כמכשף רב-העוצמה המופיע במחזור אגדות [[המלך ארתור]]. התיאור המקובל של הדמות נכתב לראשונה ב"[[ההיסטוריה של מלכי בריטניה|היסטוריה רגום בריטניה]]" ל[[ג'פרי ממונמות']], שמהווה למעשה מיזוג של דמויות היסטוריות ואגדתיות קודמות. ג'פרי שילב סיפורים קיימים על אודות מירדין וילט (מרלינוס קלדוננסיס), תמהוני צפוני חסר כל קשר למלך ארתור, עם סיפורים על אאורליוס אמברוזיוס, כדי ליצור את הדמות אותה הוא כינה '''מרלין אמברוזיוס'''.
 
שורה 15:
==מקורותיו של ג'פרי ממונמות==
 
מרלין של ג'פרי מורכב בעיקר משתי דמויות - מירדין וילט, המכונה גם מרלינוס קלדנונסיס, ואאורליוס אמברוזיוס, גרסה בדיונית ל[[מצביא]] ההיסטורי אמברוזיוס אאורליאנוס. לראשון לא היה דבר במשותף עם ארתור והוא פעל ימים הרבה לאחר תקופת מלוכתו. סיפורו הוא סיפורו של פייטן שיצא-מדעתו לאחר שחזה במוראות המלחמה, נאמר שהוא נמלט מ[[אנושות|החברה האנושית]] כדי להפוך ל"איש-הפרא מהיערות" בשלהי המאה השישית ל[[ספירת הנוצרים]]. דמות זו הייתה לבלי ספק במוחו של ג'פרי שעה שהוא כתב את יצירתו המוקדמת ביותר המצויה בידינו, "נבואות מרלין" (Prophetiae Merlini), שלטענתו כללה את דבריו האמיתיים של המטורף האגדי. חוקר [[ימי הביניים]] גסטון פריס העלה את האפשרות שמונמות' שינה את השם למרלינוס במקום הגרסה ה[[לטינית]] המקובלת, מרדינוס, כדי להימנע מדמיון למלה ה[[צרפת|צרפתית]]ית merde, שמשמעה [[צואה]].
 
"נבואות מרלין" אינן מספרות הרבה על הרקע לנעורי מרלין. כשהוא כלל את ה[[נביא]] בספרו הבא, "תולדות ממלכת בריטניה" (בלטינית: "היסטוריה רגום בריטניה"), הוא הוסיף לו קווי-אופי הלקוחים מסיפורים על אודות אאורליוס אמברוזיוס, שכתב נניוס ב"היסטוריה בריטונום". אליבא דנניוס, כשרונותיו של אמברוזיוס נתגלו כשה[[מלך]] הבריטי וורגיגרן ניסה להקים מגדל. המגדל התמוטט פעם אחר פעם בטרם הושלם, ויועציו החכמים אמרו לו שהפתרון היחידי לבעיה זו היה לפזר על היסודות [[דם]] של "ילד שנולד בלי אב". אמברוזיוס ענה להגדרה זו, על פי השמועה, אך לכשהובא בפני המלך, הוא גילה את הסיבה האמיתית להתמוטטויות ה[[צריח (מבנה)|מגדל]]: מתחת ליסודות המגדל היה אגם ובו שכנו שני [[דרקון (יצור אגדי)|דרקונים]] שהרעידו את האדמה וגרמו להתמוטטויות, בעודם לוחמים זה בזה.
שורה 25:
===מרלינוס קלדוננסיס/מירדין וילט===
 
השירים ה[[ויילס|וולשיים]] הראשונים, שנכתבו לפני המאה השתים-עשרה, העוסקים ב[[סיפור עם|אגדה]] על מירדין, מציגים אותו כמטורף החי חיי מסכנות ב[[יער]] קלדוניאן, שקוע בגעגועים לחיים הקודמים ומלא טינה על האסון שהביאו לעברי פי פחת: מותו של אדונו, האציל גוונדולו, אותו הוא שירת כפייטן. הרמיזות בשירים אלה מציירות את אירועי "הקרב על ארפדריד", בו רידרך האל, [[מלך]] אלט קלוט (סטראכקלייד), טבח בכוחותיו של גוונדולו, ומירדין שחזה במאורע, נטרפה עליו דעתו. ה-"Annales Cambriae" מתארכים [[קרב]] זה לשנת 573 לספירת הנוצרים, ומתארים את אויביו של גוונדולו כבניו של אליפר, ככל הנראה Gwrgi ו-Peredur.
 
גרסה לאגדה זו נשתמרה בכתב-יד בן המאה החמש-עשרה, בסיפור הנקרא "Lailoken and Kentigern". על פי ההתרחשויות בסיפור זה, קנטיגרן הקדוש פוגש בחורבה נטושה מטורף שעיר ועירום המכונה ליילוקן, אם כי יש הקוראים לו מרלינום או מרלין, המכריז שכ[[עונש]] על חטאיו, נגזר עליו לנדוד בחברתן של [[מפלצת|מפלצות]]. הוא מוסיף שהוא היה לסיבת מותם של כל אותם אנשים שנהרגו בקרב שנערך "במישור שבין לידל וקרוואנוק." לאחר שסיים לגולל את סיפורו, המטורף קופץ ממקומו ונמלט מנוכחות הקדוש בחזרה אל השממה. הוא מופיע שוב מספר פעמים בסיפור עד שלבסוף הוא מופיע ומבקש מהקדוש [[לחם קודש]], ומתנבא שהוא עומד לחוות [[מוות]] משולש. לאחר היסוס מה, הקדוש נענה לבקשת המטורף, ובמשך היום הוא אכן נתפס בידי [[רועה צאן|רועי-הצאן]] של ה[[מלך]] מלדרד, המכים אותו באלות, ולבסוף משליכים אותו אל [[נהר]] הטוויד, שם גופתו משתפדת על מוט, ובכך מתגשמת [[נבואה|נבואת]] המטורף.
שורה 38:
 
==עיבודים מאוחרים לאגדה==
[[תמונהקובץ:Merlin (illustration from middle ages).jpg|שמאל|ממוזער|225px|'''מרלין''' מכתיב את שיריו, כמאוייר בספר צרפתי בן המאה השלוש-עשרה.]]
 
בתקופה מאוחרת, המשורר רובר דה בורון גולל מחדש את הסיפור בפואמה הנושאת את השם מרלין. רק מספר שורות ממנה שרדו, אך גלגולו מחדש של הסיפור כפרוזה נעשה לתופעה נפוצה ועובד מאוחר יותר לשתי [[רומנסה|רומנסות]]. בגרסתו של דה בורון מרלין נולד לבתולה המעוברת בידי שד המיעדו להיות [[אנטיכריסט]]. מזימתו נכשלת כשהאם מתוודה בפני בלז, הכומר שלה, על מצב הדברים הקשה; עם לידתו של מרלין, הם ממהרים להטבילו ל[[נצרות]] ובכך משחררים אותו מטלפיו של השטן. מוצאו השטני מעניק למרלין ידיעות אל-טבעיות על העבר וההווה, ואף [[אלוהים]] מסייע בידו, בהעניקו לנער ידיעות נבואיות על העתיד.
שורה 50:
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.blipanika.co.il/?p=929 "מות ארתור, חלק ראשון - בואו של המלך ארתור, סעיף 1 - מרלין"], תרגומו של יובל ווליס באתר "בלי פאניקה"
* [http://faculty.smu.edu/arthuriana ארתוריאנה] - כתב-העת ללימודים ארתוריאניים