פילוסופיה פוליטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏במאה ה-20: הגהה, תיקון קישור
מ ←‏היסטוריה: אם זאת->עם זאת
שורה 39:
רעיון בסיס בהגותם של רבים מהפילוסופים הסינים הוא רעיון [[מנדט השמים]], על פיו ה[[קיסר סין|קיסר]] מקבל את הזכות לשלוט מה[[אלים]] רעיון זה מעניק לשליט כוח רב, אך משמעותו היא גם שהשליט מחויב לעקרונות מסוימים שהוא אינו רשאי להפר. שליט שאינו מחויב לעקרונות המוסר והצדק "מאבד" את מנדט השמיים, ועל כן מותר להפיל אותו. על בסיס עיקרון זה הופלו קיסרים ו[[שושלת|שושלות]] בסין העתיקה. הרעיון הופיע לראשונה ככל הנראה בסביבות [[המאה ה-10 לפנה"ס]], כאשר [[שושלת ג'ואו]] החליפה את [[שושלת שאנג]] ה"מושחתת".
 
הפילוסוף [[קונפוציוס]] אימץ את טיעון זה, שהפך להיות טיעון בסיס במחשה המדינית ה[[קונפוציאניזם|קונפוציאנית]]. לכל אורך חייו לא התנגד קונפוציוס לממשל ולקיסרות, ולא היה פילוסוף "מרדן". יחד אםעם זאת, הודגשה חשיבותו של שלטון מתון ו"מנהיגותי", בניגוד לשלטון כוחני. קונפוציוס טען שאם הקיסר מנהיג כשורה, הצורך בפקודות מתמעט. הוא השווה בין יחסי קיסר-נתין ליחסי אב ובנו, ושם דגש על כבוד הדדי והתייעצות. כמו כן, קונפוציוס היה תומך נלהב של [[מריטוקרטיה]] - חברה בה כל אחד מקודם על פי יכולתו בלבד. על כן התנגד נחרצות ל[[נפוטיזם]] על כל צורותיו.
 
גם הפילוסוף [[מו דזה]], אבי ה[[מוהיזם]], תמך במריטוקרטיה, המכונה על ידו "העלאת המוכשרים" (Shangxian, בסינית: 尚贤). להשקפתו, מנהיגי המדינה, בהם גם הקיסר, צריכים להיבחר על סמך יכולותיהם וכישרונם, ולא על סמך ייחוס משפחתי. מו דזה הטיף לממשל הנוהג בחסכנות ובצנעה (Jieyong, בסינית: 节用). מו דזה שלל את עיקרון "מנדט השמים", והעלה צידוק אלטרנטיבי לשלטון הקיסר. מו דזה טען שאילו לא היה שלטון מרכזי, האנשים היו נאבקים זה בזה ללא הפסק, כי הם מחזיקים בערכים שונים. התוצאה הייתה הרת אסון, והשלטון המרכזי נועד למנוע זאת. רעיון דומה עלה יותר מ-2,000 שנה מאוחר יותר על ידי הפילוסוף ה[[אנגליה|אנגלי]] [[תומאס הובס]] (ראו בהמשך).
שורה 105:
ב[[עידן הנאורות]] הרוח הכללית בקרב הפילוסופים נטתה באופן מובהק לכיוון ה[[ליברליזם]] וה[[דמוקרטיה]].
 
הפילוסוף ה[[צרפת]]י [[שארל מונטסקיה]] הושפע רבות מתורתו של ג'ון לוק, והרחיב אותה. הוא ידוע במיוחד כהוגה רעיון [[הפרדת הרשויות]] כפי שהוא מקובל כיום- [[רשות מחוקקת]], [[רשות מבצעת]], ו[[רשות שופטת]]. מונטסקייה היה תומך נלהב של זכויות הפרט, ומתנגד נחרץ ל[[עבדות]] ול[[דיקטטורה]]. יחד אםעם זאת, גישתו של מונטסקייה לעניין ה[[רפובליקה]] (לעומת [[מונרכיה חוקתית]] המכבדת את זכויות הפרט) לא היה חד משמעי, והוא הציג טיעונים לכאן ולכאן.
 
גם הפילוסוף [[וולטר]], בעוד שהתנגד לעריצות, לא הביע דעה נחרצת בעד דמוקרטיה. עם זאת, וולטר ידוע גם כאחד מאבירי רעיון [[חופש הביטוי]], באומרו "אינני מקבל את דבריך, אך אני מוכן להקריב את חיי כדי שתוכל לאמרם".{{הערה|[http://www.classroomtools.com/voltaire.htm בירור בשאלה מי אמר את המשפט], אתר Classroomtools {{אנגלית}}}}