השושלת הפאטמית – הבדלי גרסאות

}}

'''הפאטמים''', '''השושלת הפאטמית''' או '''אלפאטמיון''' ([[ערבית]]: '''الفاطميون''', על שמה של [[פאטמה בת מוחמד]]) הייתה שושלת שליטים [[שיעים]] שהתקיימה מ-[[5 בינואר]] [[909]] עד [[1171]] ושלטה על אזורים שונים ב[[צפון אפריקה]] וב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] לרבות [[מצרים]]. המונח "פאטמי" מתייחס לעתים גם לנתיני הח'ליפות. העלית השלטת השתייכה לענף ה[[איסמאעיליה|אסמאעילי]] של ה[[שיעה]]. ה[[ח'ליף|ח'לפים]] הפאטמים היו גם [[אימאם|אימאמים]] שיעים, והייתה להם חשיבות דתית בעיני המאמינים האסמאעילים.