הטרונורמטיביות – הבדלי גרסאות

התאורטיקן סמואל א. צ'יימברס טוען בסדרה של מאמרים שאת המושג הטרונורמטיביות יש להבין כמושג החושף את הציפיות, את הדרישות ואת המגבלות שנוצרות כאשר החברה מתייחסת להטרוסקסואליות כ[[נורמה]].{{הערה|1=Samuel A. Chambers, ‘Telepistemology of the Closet; Or, the Queer Politics of ''Six Feet Under''’. ''Journal of American Culture'' 26.1: 24–41, 2003}}{{הערה|1=Samuel A. Chambers, "Revisiting the Closet: Reading Sexuality in ''Six Feet Under'', in ''Reading Six Feet Under''. McCabe and Akass, eds. IB Taurus, 2005.}}. המושג "הטרונורמטיביות", שנוצר במקור על מנת לתאר את הנורמות שבהם נאלצים לא-הטרוסקסואלים להיאבק, שולב במהרה הן [[שיח (מדעי החברה)|בשיח]] ה[[מגדר]] והן בשיח [[טרנסג'נדר|הטרנסג'נדרי]].{{הערה|שם=weiss|1=Weiss, Jillian Todd (2001) (PDF). The Gender Caste System: Identity, Privacy and Heteronormativity. Tulane Law School. Retrieved 2007-02-25.}}

ב[[מדינת ישראל]] כיום ([[2011]]) קשה לדחות מועמד לעבודה או [[פיטורים|לפטר]] [[עובד]] בשל [[נטייה מינית|נטייתו המינית]], בהתאם ל[[חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה]] (אף על פי שחוק זה אינו כולל [[זהות מגדרית|זהות מגדר]]), אולם המצב אינו כזה בארצות אחרות. ב[[ארצות הברית]], לדוגמה, ניתן לפטר עובד או לדחות מועמד לעבודה במידהאם שאינוהוא אינו הטרוסקסואל או אפילו במידה שהוא ''נתפס'' כלא-הטרוסקסואל. מוכר במיוחד הוא מקרה שקרה ברשת [[מסעדה|המסעדות]] האמריקאיות "קראקר ברל" בשנת [[1991]], שם פוטרה עובדת עקב היותה לסבית מוצהרת. ההסבר שניתן מטעם הרשת ציטט מתוך מדיניות ההעסקה של הרשת, שם נטען כי עובדים המבטאים "העדפה מינית שאינה מפגינה ערכים הטרוסקסואליים נורמליים אינם תואמים את הערכים האמריקאיים [[מסורת|המסורתיים]]". העובדת שפוטרה ועובדים נוספים, כגון מלצרים המפגינים התנהגויות [[אישה|"נשיות"]] (נטען שהם היו היעד האמיתי של מדיניות זו){{הערה|שם=krupat }} פוטרו על פי חוק בהתאם למדיניות העסקה המבקשת "להגן" על הערכים ההטרונורמטיביים ה"נורמליים".

חוקרים אחדים הצביעו על הקשר שבין הטרונורמטיביות לדיכוי על רקע של [[גזע (אדם)|גזע]]. בספרה "לימודים קווירים שחורים" טוענת קאת'י ג'י כהן, מרצה למדעי המדינה ב[[אוניברסיטת שיקגו]], כי המוסד ההטרונורמטיבי לא מחלק באופן שווה את זכויות היתר ואת הכוח הפוליטי בין כל ההטרוסקסואלים, אלא מעדיף הטרוסקסואלים שהינםשהם [[האדם הלבן|לבנים]] ובני המעמד הגבוה או [[מעמד הביניים|הבינוני]].{{הערה|1=Cathy J. Cohen. 'Punks, bulldaggers, and welfare queen: The radical potential of queer politics?' in ''Black Queer Studies''. E. Patrick Johnson and Mae G. Henderson, eds. Duke UP, 2005. 24}}{{הערה|שם=garcia|1= García, Lorena (August 2009). "Now Why do you Want to Know about That?": Heteronormativity, Sexism, and Racism in the Sexual (Mis)education of Latina Youth. 7. pp. 139–145.}} לשיטתה, הדיכוי המיני קשור במבנים רחבים יותר של כוח, בהם הוא מצטלב והופך בלתי נפרד מאופני דיכוי נוספים כגון גזע, מגדר [[מעמד חברתי|ומעמד כלכלי-חברתי]]. היא מצביעה על דוגמאות כמו נשים [[משפחה חד-הורית|חד-הוריות]] המתקיימות על [[קצבה|קצבאות]] הרווחה (בדרך כלל נשים לא-לבנות) ועובדי תעשיית המין - שיכולים להיות הטרוסקסואלים אולם אינם מצייתים לנורמה ההטרונורמטיבית ולכן אינם נתפסים כלגיטימיים או "כנורמלים, מוסריים או ראויים לתמיכת המדינה".{{הערה|1=Cathy J. Cohen. 'Punks, bulldaggers, and welfare queen: The radical potential of queer politics?' in ''Black Queer Studies''. E. Patrick Johnson and Mae G. Henderson, eds. Duke UP, 2005. 26}}

באופן דומה, גם החוקר פטריק מקרירי, שנזכר קודם, טוען כי ההטרונורמטיביות לא מפלה רק כנגד להט"בים, אלא גם כנגד אנשים שאינם לבנים. ההטרונורמטיביות מחזקת את התפיסה לפיה אנשים אלה הינםהם "חשודים מבחינה מינית" ו"שטופי תאווה בצורה חסרת תקנה".{{הערה|שם=krupat }} מקרירי מקשר את ההשלכות שיש להיררכיה ההטרונורמטיבית בעבור מיעוטים גזעיים לאפליה במקום העבודה, ומציין כי "[[הטרוסקסואליות|סטרייטים]] מונוגמיים (ולבנים)" חווים הכי פחות אפליה על רקע מיניותם.

ההשלכות שיש לשינויים אלה במבנה המשפחה על [[הורות|הורים]] ועל ילדים כאחד זכו לדיון נרחב בזירה הציבורית בשנים האחרונות. במסגרת תביעה להכרה בזכויותיו כהורה של בן זוג מאותו המין שנידונה ב[[בית משפט]] במדינת [[מסצ'וסטס]] בארצות הברית בשנת [[2009]], העיד [[פסיכולוגיה התפתחותית|הפסיכולוג ההתפתחותי]] מייקל לם כי [[נטייה מינית|הנטייה מינית]] של ההורים אינה משפיעה לרעה על ילדיהם. הוא טען כי "מאז סוף שנות ה-80... נקבע כי ילדים ובני נוער יכולים להסתגל לסביבה משפחתית בלתי-מסורתית טוב כמו שהם יכולים להסתגל לסביבה משפחתית מסורתית".{{הערה|1=Michael Lamb, Ph.D.: [http://www.glad.org/uploads/docs/cases/2009-11-17-doma-aff-lamb.pdf Affidavit – United States District Court for the District of Massachusetts (2009)]}} עם זאת, [[פובליציסטיקה|הפובליציסטית]] השמרנית מאגי גאלגר טוענת כי המוסדות החברתיים ההטרונורמטיביים מועילים לחברה משום שהם יוצרים סביבה אופטימלית לגידול ילדים,{{הערה|1={{cite web| url=http://www.nationalreview.com/comment/gallagher200407130859.asp |title=Marriage Matters |author=Maggie Gallagher |publisher=The National Review |date=2004-07-13 |accessdate=2009-04-23}}}}, ובנוסף טוענת [[אתיקה|האתיקאית]] [[אוסטרליה|האוסטרלית]]-[[קנדה|קנדית]] מרגרט סומרוויל כי "לתת לזוגות חד-מיניים את הזכות להקים משפחה מנתק את הקשר שבין הורות לביולוגיה".{{הערה|1=[http://www.unisa.edu.au/hawkecentre/events/2007events/MSomerville_InConversation.asp Margaret Somerville – In Conversation]}}

[[אינטרסקס]] הוא אדם אשר נולד עם סימני מין [[זכר]]יים [[נקבה|ונקביים]]. ברוב החברות בנות ימינו נוהגים במקרים כאלה "להקצות" מין נורמטיבי זמן קצר לאחר ה[[לידה]],{{הערה|1=Fausto-Sterling, Anne. 2000. [http://books.google.com/books?id=c3lhYfZzIXkC&printsec=frontcover&dq=Sexing+the+Body:+Gender+Politics+and+the+Construction+of+Sexuality&hl=iw&ei=8ftwTZrlMIyz8QOq-5yvCA&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=1&ved=0CCgQ6AEwAA#v=onepage&q&f=false Sexing the Body: Gender Politics and the Construction of Sexuality]. New York: Basic Books.}}, וזאת באמצעות [[ניתוח]] (הכולל בדרך כלל התערבות [[כירורגיה|כירורגית]] ב[[אברי המין]]) שמטרתו ליצור [[גוף האדם|גוף]] זכרי או נקבי מובהק - לפי שיקול דעתם ובהסכמתם של ההורים (ולא של הפרט).{{הערה|1=Butler, Judith. 2004. Undoing Gender. New York: Routledge.}}. לאחר הניתוח ישנו מאמץ לגדל [[חיברות|ולחברת]] את הילד כבן המין שהוקצה לו, אף כי ייתכן ומין זה אינו תואם את [[זהות מגדרית|הזהות המגדרית]] המתהווה בילד או סימני מין קיימים אחרים (המין [[כרומוזום|הכומוזומלי]], לדוגמה, או אברי המין הפנימיים).{{הערה|1=Wilchins, Riki. 2002. 'A certain kind of freedom: power and the truth of bodies – four essays on gender.' In GenderQueer: Voices from beyond the sexual binary. Los Angeles: Alyson Books 23–66.}}

במקרים מסוימים אולצו הומוסקסואלים לעבור ניתוח לשינוי מין על מנת "לתקן" את המין או המגדר שלהם: ב[[אירופה]] במהלך [[המאה ה-20]],<ref>[http://www.slate.com/id/2660/ The Unkindest Cut | The science and ethics of castration]</ref>{{הערה|1=[http://www.glbtq.com/social-sciences/turing_a,2.html Turing, Alan (1912–1954)]}}, וב[[דרום אפריקה]] ב[[שנות ה-70]] [[שנות ה-80 של המאה ה-20|וה-80 של המאה ה-20]].{{הערה|1=[http://www.guardian.co.uk/world/2000/jul/29/chrismcgreal Gays tell of mutilation by apartheid army]}}

|date= Fall 2000}}}} ו[[אירופה]], שמדיניותן הפנימית יכולה להפרש כהסכמה שבשתיקה עם פשעים ו[[אלימות]] כנגד טרנסג'נדרים, וזאת בשל סירובן לחקור, לתבוע או להרשיע את המעורבים במעשי [[רצח]], אלימות או פשעים אחרים כנגד טרנסג'נדרים (המצב כיום בחלק ממדינות אירופה וצפון אמריקה).{{הערה|שם=cider}}{{הערה|שם=AmnestyUSA|1={{cite news|url=http://www.amnestyusa.org/outfront/jamaica_report.html|title=OUTfront! Lesbian, Gay, Bisexual & Transgender Human Rights:"Battybwoys affi dead" Action against homophobia in Jamaica|date=May 7, 2004|publisher=AmnestyUSA.org|accessdate=4 June 2010}}}}{{הערה|1=[http://www.splcenter.org/intel/intelreport/article.jsp?pid=276 SPLCenter.org: 'Disposable People'<!-- Bot generated title -->]}} גם ב[[ישראל]], בעוד ה[[חוק]] מגן מפני [[פשע שנאה|פשעי שנאה]] על רקע [[נטייה מינית]], [[אפליה]] ו[[הסתה]], החוק אינו מספק הגנה כנגד פשעים ועבירות כאלה המבוצעים על רקע של [[זהות מגדרית|זהות מגדר]]. מדינות אחרות רואות בטרנסג'דריות [[הפרעה נפשית]] חמורה המצדיקה אשפוז כפוי.

בקהילות [[רפואה|רפואיות]] שבהן חלות הגבלות ממין אלו, בפני המטופלים עומדות בדרך כלל שתי ברירות: להדחיק את ההתנהגות [[טרנסקסואליות|הטרנסקסואלית]] ולהיכנע לנורמות החברתיות המקובלות עבור המין הביולוגי שלהם (לפעמים בחירה הכרחית על מנת להימנע מרדיפה ואף מאלימות) או לדבוק אך ורק בנורמות המקובלות עבור המין "החדש" שלהם על מנת להיות זכאים ל[[ניתוח לשינוי מין]] וטיפול [[הורמון|הורמונלי]]. הניסיון לאמץ זהות מגדר מעורפלת או אלטרנטיבית עשוי שלא להתקבל בעין יפה או אף להיות אסורים.{{הערה|שם=weiss }}. במקרים רבים, כמו בישראל, ניתוח לשינוי מין הוא תנאי הכרחי לשינוי רישום המין ברשויות, ולרוב האפשרויות הזמינות היחידות הן "זכר" או "נקבה", אפילו בעבור [[אינטרסקס]] או טרנסג'נדרים.{{הערה|1=Sydney Morning Herald, March 18, 2010, Chi Tranter, "Norrie's 'ungendered' status withdrawn", http://news.smh.com.au/breaking-news-national/norries-ungendered-status-withdrawn-20100318-qhw5.html}} במדינות המתירות אך ורק [[נישואים]] הטרוסקסואליים, לשינוי רישום המין עשויות להיות השלכות על המעמד והזכויות החוקיות, דוגמת הזכות [[משמורת ילדים|למשמורת על ילדים]], [[ירושה]] וקבלת החלטות רפואיות.{{הערה|שם=weiss }}

הומונורמטיביות היא ההטמעה של הערכים והמבנים ההטרונורמטיבים לתוך התרבות [[להט"ב|הלהט"בית]] ולמבנה הזהות הלהט"בי האינדיבידואלי. ליסה דוגאן, מרצה לניתוח חברתי ותרבותי [[אוניברסיטת פנסילבניה|באוניברסיטת פנסילבניה]], הרבתה להשתמש במונח בספרה משנת [[2003]],{{הערה|שם=Duggan, Lisa 2003|1=Duggan, Lisa. The Twilight of Equality?: Neoliberalism, Cultural Politics, and the Attack On Democracy. Beacon Press, 2003.}}, אולם אנשי אקדמיה מעירים כי המושג היה בשימוש בקרב פעילים [[טרנסג'נדר]]ים כבר ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]]..{{הערה|שם=Stryker, Susan 2008|1=Stryker, Susan. 2008. "Transgender History, Homonormativity, and Disciplinarity". Radical History Review. (100): 145-157.}} לדברי פני גריפין, מרצה לפוליטיקה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת [[ניו סאות' ויילס]], ההומונורמטיביות רואה בחיוב [[נאו-ליברליזם]] ואינה רואה ב[[מונוגמיה]], [[רבייה]] ו[[תפקידי מגדר]] בינאריים [[הטרוסקסיזם]] או [[גזענות]].{{הערה|1=Griffin, Penny. “Sexing the Economy in a Neo-liberal World Order: Neo-liberal Discourse and the (Re)Production of Heteronormative Heterosexuality.” British Journal of Politics and International Relations 9.2 (2007): 220–238. Academic Search Premier. EBSCO. MCTC LIBRARY. 30 June 2009.}}. דוגאן עומדת על כך שהומונורמטיביות יוצרת [[היררכיה]] המדרגת את הקהילות הלהט"ביות על פי ערכן. להט"בים אשר מצליחים לחקות בצורה הקרובה ביותר את הסטנדרטים ההטרונורמטיביים נחשבים הראויים ביותר לזכות [[זכויות להט"ב|בזכויות שוות]] (להטרוסקסואלים). מנגד, להט"בים שנמצאים בתחתית הפירמידה ([[טרנסג'נדר]]ים, טרנסווסטיטים, [[אינטרסקס]], [[ביסקסואליות|ביסקסואלים]] ו[[ג'נדרקוויר]]ים) נתפסים כמכשול בדרכה של קבוצת ה[[אליטה]] של להט"בים הומונורמטיבים לקבלת זכויותיהם.{{הערה|שם=Duggan, Lisa 2003}}