מילה נרדפת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ שוחזר מעריכות של 87.68.54.210 (שיחה) לעריכה האחרונה של Uziel302
שורה 13:
אפשר למנות מספר סיבות להיווצרות מילים נרדפות:
# קליטת מילים מרבדים היסטוריים שונים של השפה אל רובד אחד מאוחר יותר. למשל, [[עברית ישראלית]] שאלה את המילים "שמש" ו"ירח" מן ה[[עברית מקראית|עברית המקראית]], ואת המילים הנרדפות "חמה" ו"לבנה" (בהתאמה) מ[[לשון חז"ל]]. בעברית ישראלית המילים המקראיות והמילים מלשון חז"ל משמשות באותה משמעות בדיוק, אם כי המילים מלשון המקרא נחשבות ללשון יום יום בעוד המילים מלשון חז"ל מסומנות כ[[משלב]] שפה גבוה.
# יציר4תיצירת שני תחדישים בו-זמנית. בדרך כלל, במצב כזה, אחד התחדישים נדחק מפני התחדיש האחר, כך שרק אחד מהם שורד בשפה, אולם לפעמים שניהם ממשיכים לשמש בשפה כמילים נרדפות, כמו במקרה של "אווירון" ו"מטוס" המוזכר לעיל.
# התמזגות של אוצר מילים משני [[ניב (סיווג שפה)|ניבים]] (דיאלקטים) של השפה. למשל באנגלית המילים lorry ו-truck הן שתי מילים שמשמעותן "משאית", הראשונה משמשת בעיקר ב[[בריטניה]] והאחרונה בעיקר ב[[אמריקה הצפונית]]. במקומות שבהם חיים דוברי אנגלית ממוצא בריטי וממוצא אמריקני יחד, שתי המילים ייחשבו כמילים נרדפות. במצבים כאלה העדפת מילה מסוימת על-פני האחרת עשויה להעיד על מוצאו של הדובר.
# שאילת מילה זרה בצד יצירת [[תחדיש]] באותה משמעות. המילה "הליקופטר", למשל, היא מילה שאולה ממקור זר, בעוד המילה "מסוק" היא תחדיש עברי מקורי. כיום שתי המילים משמשות זו בצד זו.