אל-אנדלוס – הבדלי גרסאות

לאחר מותו של המלך ה[[ויזיגותים|וויזיגותי]] ויטיזה החלה ב[[ההממלכה הוויזיגותית|ממלכה הוויזיגותית]] מלחמת ירושה בין המלך הנבחר [[רודריק]] לבין בניו של המלך המנוח. בערך באותה עת הושלם הכיבוש המוסלמי של [[צפון אפריקה]]. מושל צפון אפריקה מוסא אבן נוסייר ביקש לנצל את חולשתם של הוויזיגותים ולפלוש לחצי האי האיברי. ב-[[711]] מינה את מושל [[טנג'יר]] ה[[ברברים (עם)|ברברי]] [[טריק אבן זיאד]] למפקד כוח הפלישה, שמנה 7000 חיילים בלבד. המוסלמים נחלו הצלחה מהירה: המלך רודריק נהרג ב[[קרב גוודלטה]] באותה שנה, ועד מהרה [[טולדו]] ו[[קורדובה (ספרד)|קורדובה]] נפלו בידי המוסלמים. תוך כחמש שנים, בסיוע כוח תגבורת [[ערבים|ערבי]] בראשותו של מוסא עצמו, השתלטו כמעט על כל חצי האי, כאשר ברוב האזורים הנוצרים נכנעו ללא קרב. המוסלמים חצו את [[הרי הפירנאים]] לאזור [[צרפת]] של היום ואף כבשו את [[נרבון]], אך נבלמו ב-[[732]] ב[[קרב טור]] (שנערך דווקא ב[[פואטייה]]) מול כוחות ה[[פרנקים]] בראשותו של [[קרל מרטל]].

תקופה זו התאפיינה בסכסוכים פנימיים בין המוסלמים, הן בין משפחות האצולה הערביות לבין עצמן והן בין הערבים לבין ה[[ברברים (קבוצה אתנית)|ברברים]], שחשו מופלים לרעה. המרד הברברי דוכא בסיוע כוחות [[סוריה|סוריים]]. עם תום המרד הסורים נשארו בספרד ותרמו עוד לחוסר היציבות הפוליטית. הסכסוכים בין המוסלמים הקלו על התהוותו של מוקד ההתנגדות הנוצרי ב[[הההרים הקנטבריים|הרים הקנטבריים]] שבצפון [[ספרד]], שם הקים [[פלאיו]] את ממלכת [[ממלכת אסטוריאס|אסטוריאס]] (אף כי לא ברור כי הוא בעצמו כיהן כמלך). מלבד הנוצרים שבממלכה זו נותרו תחת השלטון המוסלמי נוצרים רבים שכונו [[מוזערבים]]. ניצחונו של פלאיו על המוסלמים ב[[קרב קובדונגה]] ([[722]]) נחשב לניצחון הנוצרי הראשון, ומסמל את תחילתה של ה[[רקונקיסטה]], כיבושו ההדרגתי של חצי האי מידי המוסלמים, שהושלם באופן סופי רק ב-[[1492]].