מלכות החרמון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט שירונט |
קטגוריה ספציפית יותר |
||
שורה 11:
כותב=[[יובב כץ]]|
מלחין=[[אפי נצר]]|
ללא קטגוריה=כן
}}
[[קובץ:PikiWiki Israel 14903 The Hermon Mountain.JPG|שמאל|ממוזער|200px|נוף בהר החרמון בתקופת החורף]]
{{חלונית
|כותרת=מַלְכוּת הָחֶרְמוֹן
|תוכן= <poem>
שורה 36 ⟵ 35:
השיר שהה במשך שבועות ארוכים בראש מצעד הפזמונים של [[קול ישראל]] בשנת [[1968]], ואף זכה במקום הראשון ב[[מצעד הפזמונים העברי השנתי (תשכ"ג - תשל"ב)#תשכ"ח-1968|מצעד השנתי]] של שנת [[תשכ"ח]].
השיר הולחן במקצב של [[ואלס]], מקצב שחביב מאוד על המלחין אפי נצר<ref>שובך יונים, אם תשוב, זר של נרקיסים, ראי רחל, ציפורים נודדות (הפזמון)</ref>.
השיר כתוב בתור [[מכתב]] שחייל שולח לחברתו, ז'אנר שהיה מקובל אז כשהקשר בין החזית לעורף היה במכתבים<ref>הגיע מכתבך, כתבי אליו (יגאל בשן)</ref>.
הסולן בשיר הוא [[מוצי אביב]] (משה יעקובוביץ), כשבניגוד לנטייה מקובלת אז לשיר בדרמטיות<ref>אם תשוב, לצפון באהבה, מי שחלם</ref>, הוא נודע בביצוע הנון-שאלאנטי עם הידיים בכיסים; העמדה שאולי מלמדת על תחושת האופוריה שלאחר מלחמת ששת הימים, תחושה שבאה לידי ביטוי בעוד שירים מאותה תקופה<ref>פרחים בקנה, אנשי הצפרדע, אין כבר דרך חזרה, שיריונים 69, יש לי אהוב בסיירת חרוב</ref>.
צה"ל כבש חלק מה[[חרמון]] ב[[מלחמת ששת הימים]], כשנה לפני שהשיר יצא, אולם את הפסגה שלו ("יצאנו עם כל הרוחות אל פסגת החרמון הזוהרת") הוא [[מבצע קינוח|כבש]] כ-5 שנים מאוחר יותר, ב[[מלחמת יום כיפור]], ואז גם נטבע המונח [[העיניים של המדינה]] המתייחס לנוף הנשקף מהחרמון - כל צפון הארץ ודרום סוריה - הנוף המתואר בשיר.
שורה 60 ⟵ 50:
==קישורים חיצוניים==
* {{שירונט שיר|2167|586}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
[[קטגוריה:סינגלים עבריים]]
[[קטגוריה:שירי 1968]]
[[קטגוריה:
[[קטגוריה:לחני אפי נצר]]
[[קטגוריה:פזמונים עבריים]]
| |||