רב ענן – הבדלי גרסאות

בתלמוד מובא כי הוא שלח ל[[רב הונא]] מכתב (בבקשה להגבותלגבות לנערה [[נדוניה]] מעשירית הנכסים) כשאתשירש רבאחיה) הונאובו הואקרא קוראלרב בתוארהונא "הונא חבריחברנו". רב הונא, שהיה גדול הדור סבר שמדובר בפגיעה בכבוד התורה, ושלח את [[רב ששת]] שישב לפניו לומר לרב ענן בלשון זה: "ענן ענן, מי יושב בביתבראש הקרואים בבית האבלהמרזח?" הוא הזהיר את רב ששת שאם לא יאמר לו כך, הוא יהא ב[[שמתא]]. רב ששת הוכרח ללכתהלך לרב ענן ולמסורלמסור לו את הדברים, אך הקדים לפניו: מר (אתה) רבי, אך רב הונא הוא רבו של רבי (רבו של רב ענן) והוא ציווה עלי לומר כך - ואם לא אהיה בשמתא, ואסואז מסר לו את דברדברי השליחותרב הונא כלשונם. החלהלך רב ענן ל[[מר עוקבא]] בבקשההתלונן להסבירעל לופנייתו אתהמעליבה פשרשל הדבריםרב הונא ("ענן ענן"), ומרוהוסיף עוקבאשאינו יודע מהו ה"מרזח" ששלח לו. הסביר לו מר עוקבא כי רב הונא רמז לו, שאין ראוי לרב שאינענן, ויודעשאינו אתיודע ההלכהשמרזח מיבהקשר יושבזה בראשהוא הקרואים בבית האבלה[[אבלות|אבל]], לקרוא לרב הונא הגדול ממנו בתורה בשם "הונא חבריחברנו" וזו הייתה כוונת רב הונא{{הערה|{{בבלי|כתובות|סט|בא}}.}}.

רב ענן הוא זה שחיברחיבר את הספר [[תנא דבי אליהו]], שם רשם את התורה שלמד מפי אליהו הנביא, שהתגלה אליו. בעקבות מעשה מסוים השתנה סדר הלימוד. המעשה מסופר ב[[מסכת כתובות]]{{הערה|{{בבלי|כתובות|קה|ב}}.}}:

:אדם אחד הביא לרב ענן מתנה, וסיפר לו שהוא עתיד לבוא ל[[דין תורה]] עם עמיתו בבית דינו של רב ענן. כאשר שמע זאת רב ענן הוא אמר שמכיוון שהביא לו מתנה, נחשבת המתנה כ[[שוחד]] למרות שלא הובאה במפורש לצורך זה, ואין הוא יכול לדון אותו. הוא שלח אותו ל[[רב נחמן]], ומסר לרב נחמן שהוא אינו יכול לדון אותו על פי ההלכה, ולכן ידון אותו רב נחמן. רב נחמן ששמע כך, הבין שכנראה מדובר ב[[קרוב (הלכה)|קרוב]] של רב ענן. באותה עת היו במקום גם יתומים. שקל רב נחמן בדעתו ואמר: יש לפני עשה של כבוד תורה העדףהעדיף על מצוות העשהעשה של "ושפטתם צדק" שלפיו אסור לכבד אחד מבעלי הדינים מחשש שמא יסתתמו טענותיו של בעל דינו, ומחויב אני להקדים את קרובו של רב ענן בדין התורה.

כפי שמסר [[רב ענן]] בשם רבו [[שמואל (אמורא)|שמואל]] אם הציעו ל[[אלמנה]] [[שידוך]] וסירבה, בנימוק שאין מדובר בשידוך מתאים או די מכובד, איבדה את [[זכות מזונות|חיוב מזונותיה]], מכיוון שגילהשגילתה בדעתה שאינה מסרבת להנשאלהינשא מחמת כבוד בעלה, אך אם הנימוק לסירוב היה כבוד בעלה, לא הופקעהופקעה זכותה לאכול מזונות על חשבון נכסי בעלה{{הערה|{{בבלי|כתובות|נד|א}}.}}.