תעשייה פרמצבטית בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←פלוריסטם: מהערך פלוריסטם |
מ ←שיתוף פעולה עם האקדמיה: לפי הערכים הרלוונטיים |
||
שורה 43:
ה[[גלובליזציה]] של התעשייה הפרמצבטית בישראל פעלה גם בכיוון הפוך: שני יצרני תרופות ישראלים נרכשו על ידי חברות רב-לאומיות: ב-2005 נרכשה חברת "אגיס" על ידי חברת [[פריגו]] האמריקאית (שהפכה ב-2013 לחברה [[אירלנד|אירית]]), וב-2007 נרכשה "[[תרו תעשייה רוקחית|תרו]]" על ידי חברת התרופות ההודית "סאן".
==שיתוף פעולה עם האקדמיה==
האוניברסיטאות בישראל הן מקור עיקרי לצוותי המחקר והפיתוח ולסגל המקצועי הבכיר בתעשייה הפרמצבטית בישראל. בנוסף, תרופות מקור אחדות של התעשייה הישראלית מקורן במחקר שנעשה באוניברסיטאות. תרופות בולטות:
* [[קופקסון]], תרופת הדגל של "טבע", שמכירותיה בשנת 2012 הוערכו בכ-3.75 מיליארד דולר,{{הערה|{{גלובס|פאדי מועלם|כלל פיננסים: הניצחון של טבע יפחית הלחצים על המניה|1000759480|23 ביוני 2012}}}} מבוססת על מחקר שנערך ב[[מכון ויצמן למדע]] בסוף [[שנות ה-60 של המאה ה-20]] על ידי פרופ' [[מיכאל סלע]], פרופ' [[רות ארנון]] וד"ר [[דבורה טייטלבאום]], ועסק בהשפעתם של [[פולימר]]ים סינתטיים דמויי [[חלבון]] על [[מערכת החיסון]] של עכברים.
* מחקריו של פרופ' [[מישל רבל]] מ[[מכון ויצמן למדע]] בתחום בידוד ה[[חלבון|חלבונים]] אינטרפרון-בטא ו[[אינטרלויקין]]-6 הובילו בשנת [[1978]] להקמת חברת [[אינטרפארם]], שייצרה תרופות ל[[טרשת נפוצה]] המבוססות על גילויים אלה.{הערה|{{הארץ|עודד חרמוני| הפרופסורים המיליונרים של מכון ויצמן|446995|4 ביולי 2004}}}}
* פרופ' [[מרטה וינשטוק-רוזין]] מ [[האוניברסיטה העברית בירושלים]] פיתחה את מולקולת ה[[ריבסטיגמין]], שעליה מבוססת תרופת ה"אקסלון" לטיפול ב[[מחלת אלצהיימר]] (לאחר שחברת "טבע" לא גילתה עניין בתרופה, היא נמכרה לחברת [[סנדוז]]) והשתתפה בפיתוח התרופה "רסג'לין" ("[[אזילקט]]") של "טבע", לטיפול ב[[מחלת פרקינסון]].
==קישורים חיצוניים==
| |||