ניהול הספקטרום האלקטרומגנטי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
תדרי רדיו משמשים, בין השאר, ל[[תקשורת אלחוטית]], שלשם ביצועה יש להקצות ל[[משדר]] תדר שבו ישדר, ו[[רוחב פס]] מסוים. לכל משדר תדר המוקצב לו, שבו ניתן להאזין לו, ובקשר דו-כיווני - גם לשוחח אתו. כיוון שהרוחב הכולל של גלי הרדיו סופי, ולכל משדר נדרש רוחב פס מינימלי, הרי מספרם הכולל של תדרי הרדיו מוגבל. העובדה שלמשדר יש טווח מסוים, התלוי בעוצמת השידור ובצורת ההתפשטות של גלי הרדיו, מאפשרת להקצות אותו תדר לשני משדרים המרוחקים במידה מספקת, אך בעיית המחסור אינה נפתרת.
בתחום שידורי הרדיו ל[[תקשורת המונים]] היצע התדרים מצומצם ביותר, ולכן נדרשת הסדרה של הקצאת התדרים למטרה זו, לה אחראי ב[[ישראל]] [[משרד התקשורת]], בהתאם ל[[חוק התקשורת (בזק ושידורים)]], תשמ"ב-1982. המחסור בתחום זה, יחד עם הרצון לשדר לציבור הרחב, יצרו את תופעת ה[[רדיו פיראטי|רדיו הפיראטי]]. ישנם תחומים נוספים בהם יש מחסור בתדרים; דוגמה לכך הם תדרים בתחום ה-2.4 גיגה-[[הרץ]] ששימשו את [[צה"ל]] שסירב לפנותם לשימושי [[בלוטות']] הזקוקים לתחום זה. במשך תקופה ארוכה נאסר בישראל שיווק של מכשירים אזרחיים שתומכים בתקן
גלי רדיו אינם מבחינים בגבולות מדיניים, ולכן ההסדרה דורשת גם תיאום בין מדינות שכנות. שיבוש שידורי רדיו הוא חלק מה[[לוחמה אלקטרונית|לוחמה האלקטרונית]] בין מדינות.
| |||