הלמוט פון מולטקה הזקן – הבדלי גרסאות

|תפקידים אזרחיים=חבר ב[[רייכסטאג]], הפרלמנט [[גרמניה|הגרמני]] של זמנו

'''הלמוט קרל ברנהארד פון מולטקה''' ([[גרמנית]]: Helmuth von Moltke the Elder;{{כ}} [[26 באוקטובר]] [[1800]] - [[24 באפריל]] [[1891]]), שנעשה לרוזןל[[רוזן]] ב-[[1870]], היה [[פילדמרשל]] [[גרמני]] מפורסם.

הואפון מולטקה נולד ב[[פרכים]] (Parchim), והצטרף לצבא ה[[דנמרק|דני]], ולאחר מכן, ב-[[1822]], הצטרף ל[[הצבא הפרוסי|צבא הפרוסי]]. מ-[[1835]] ועד ל-[[1839]] הוא שירת כיועץ לצבא [[האימפריה העות'מאנית]]. מ-[[1857]] ועד [[1888]] היה ראש ה-[[המטה הכללי הגרמני|''Großer Generalstab'']] (ראש המטה הכללי). הוא תכנן והוביל בהצלחה מבצעים צבאיים במהלך [[המלחמה האוסטרו-פרוסית]] של [[1866]] ובמהלך [[מלחמת פרוסיה צרפת]] ([[1870]]-[[1871]]), שסללה את הדרך ל[[הקיסרות הגרמנית|אימפריה גרמנית]] המונהגת על ידי פרוסיה ([[1871]]). הוא שרת ב[[דיאט]] ב[[הקונפדרציה הצפון-גרמנית|קונפדרציה הצפון-גרמנית]] מ-[[1867]] עד [[1871]], ומ-[[1871]] ועד ל-[[1891]] היה חבר ב[[רייכסטאג]], הפרלמנט [[גרמניה|הגרמני]] של זמנו. ב-[[1888]] הוא פרש מתפקיד ראש המטה הכללי, ויורשו היה [[אלפרד פון וולדרסי|הרוזן אלפרד פון ולדרזה]]. אחיינו, [[הלמוט יוהאן לודוויג פון מולטקה]] ("מולטקה הצעיר"), היה ראש המטה הכללי מ-[[1906]] ועד ל-[[1914]].

הוא כתב מספר עבודות על תאוריה צבאית. התזה המרכזית שלו הייתה שיש להבין [[אסטרטגיה צבאית]] כמערכת של אפשרויות, מאחר שרק התחלת מבצע צבאי יכולה להיות מתוכננת. כתוצאה מכך, הוא האמין כי מטרתם העיקרית של מנהיגים צבאיים היא להכיל את ההכנות הנרחבות של כל תוצאה אפשרית.

הצלחתו של מולטקה הייתה בהקמת רשת [[גיוס]], אימון והצטיידות שהתבססה במידה רבה על תשתית ה[[רכבת|רכבות]], אשר איפשרהאפשרה ריכוז ושינוע מהיר ויעיל של צבא ה[[מילואים]] הפרוסי, על ציודו אל החזית בזמן קצר. כך, בשנת 1870, על אף ש[[נפוליאון השלישי]] הצרפתי הוא שהכריז מלחמה, הצליח הצבא הפרוסי להגיע לעדיפות מספרית בגבול כאשר הצרפתים עוד היו עסוקים בגיוס. יתרה מזו, קווי ה[[לוגיסטיקה]] שתכנן מולטקה איפשרואפשרו אספקה טובה יותר לצבא הפרוסי בשטחי האויב מאשר תפקודם של קווי אספקה הצרפתיים בארצם-שלהם. מולטקה היה כה בטוח בתכנונו ובתרגול הצבא, שלפי האגדה, בעת הגיוס של 1870, ישב וקרא ספר{{הערה|1=[[מיכאל הרסגור]], [[אהוד פוקס]], '''רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים: החלטות בתנאי משבר''', [[דביר (הוצאת ספרים)|דביר]], 2010, עמודים 72 - 95}}.