הבדלים בין גרסאות בדף "הדרקון (מחזה)"

הוסרו 7 בתים ,  לפני 6 שנים
מ
אין תקציר עריכה
מ
הדרקון ששומע שלנסלוט הוא לוחם מקצועי עתיר ניצחונות נרעש ומשתכר. הוא שולח את מזכירו היינריך לאלזה עם סכין מורעלת ודורש ממנה להרוג את לנסלוט ואם תעשה זאת חייה יינצלו ותיבחר נערה אחרת במקומה. היא מסרבת, ואז הוא מאיים שיוציא להורג שלוש מחברותיה והיא נאותה. לנסלוט נפגש עם אלזה, מתוודה בפניה שהוא מאוהב בה וזו הפעם הראשונה בחייו שהוא חש כך. היא מספרת לו שהתבקשה להרוג אותו ומשליכה את הסכין לבאר.
 
חברי מועצת העיר מציעים ללנסלוט שוחד כדי שיוותר על הקרב והוא מסרב. הם מגישים ללנסלוט קערה עשויה מפליז המשמשת לגילוח, שמיועדת להיות הקסדה שלו וטבלת פליז שתשמש לו כמגן. הם נותנים לו אישור חתום אותו, הוא אמור להראות לדרקון בשעת הקרב, כראייה לכך שסופקו לו כל אמצעי הלחימה הדרושים.
 
לנסלוט זוכה לעזרה מכמה בעלי מלאכה. ניגשים אליו זוג אורגים ארג למענו שטיח מעופף כדי לסייע לו בקרב. [[כובען]] ייצר למענו מצנפת שהחובש אותה נהפך לרואה ובלתי נראה. אומן כלי הנגינה מספר שמשפחתו מחכה למושיע מדורי דורות. הם פיתחו במשך מאות שנים חץ וקשת שפועלת מעצמה, מכוונת את עצמה ויורה לבד.
 
הקרב מתחיל, לנסלוט עולה על השטיח, חובש את המצנפת לראשו ונעלם. המון הצופים מתקהל בכיכר השוק כדי לצפות בקרב. הקרב נמשך זמן רב, בהתחלה צונח אחד מראשי הדרקון, אחר-כך ראש שני ולבסוף שלישי ואחר-כך הגוף שלו. הדרקון מבקש מים, אולם איש אינו עוזר לו ולבסוף הוא מת. לנסלוט מותש מהקרב, עד שאפילו עכבר יכול להרוג אותו. אתון וחתולה נושאים אותו הרחק משם להרים, כדי שאיש לו יוכל לפגוע בו.
 
ראש העיר תופש את השלטון, נהפך ל[[דיקטטור]] במקומו של הדרקון, מייחס לעצמו את חיסולו של הדרקון, ובונה מסביבו [[פולחן אישיות]]. הוא מכניס אנשים חפים מפשע לכלא והתושבים מעלים לו מס גזל שהופך אותו לעשיר. כעבור שנה ראש העיר עומד להתחתן עם אלזה, חרף התנגדותה הנמרצת.
</ref>
<ref>
[http://groundviews.org/2007/05/30/after-the-dragon-has-been-slain/?doing_wp_cron=1375461088.4884099960327148437500 אחרי שהוא הורג את הדרקון], באתר http://groundviews.org {{כ}}, 30 במאי 2007
</ref>
 
</ref> }}
 
לנסלוט הורג את הדרקון בקרב, אבל אינו מצליח לשחרר את האנשים; השינוי היחידי הוא שראש עיר תופש את המשרה בה החזיק קודם לכן הדרקון ודורש שאלזה, הנערה שיועדה להיות מוקרבת לדרקון , תיהפך לאשתו. כשלנסלוט שב לעיר כעבור שנה, הוא נוכח לדעת שמשימתו מסובכת הרבה יותר:
{{ציטוט|תוכן= "אני אעזור לכם. אבל חוששני שתהיה כאן הרבה עבודת נמלים. יותר קשה מסריגה. ואני לא מנוסה בעבודה כזאת. אבל אני חושב שכך נוכל להתגבר על הדרקון המסתתר בכל אחד מכם."
<ref>
 
==הדרקון בתיאטרון הרפרטוארי בישראל==
'''[[התיאטרון הקאמרי]], הצגת בכורה – 5 בנובמבר 1966'''
* יוצרים: עברית – [[נתן זך]], בימוי – [[לאונרד שך]], תפאורה ותלבושות – [[אריה נבון]], מוזיקה – [[גארי ברתיני]].
* המשתתפים (לפי סדר הופעתם): החתול – [[ניסן יתיר]], לאנסלוט – [[זאב רווח]], אלזה – [[רינה גנור]], קונסטנטינוס – [[יהודה פוקס (שחקן)|יהודה פוקס]], הדרקון – [[זלמן לביוש]], ראש העיר – [[אברהם מור]], הינריך – [[אורי לוי (שחקן)|אורי לוי]], אורג א' – עידו מוסינזון, אורג ב' – נחום שליט, כובען – [[שמעון סיאני]], נפח – שלמה פז, חרש כלי נגינה – [[יאיר קלינגר]], ילד – נירה עדי, עלמה א' – [[נירה רבינוביץ]], עלמה ב' – [[שמרית אור]], חייל א' – אלי עמרם, חייל ב' – יקר צמח, אזרח א' – אריה קסבינר, אזרח ב' – ויקטור עטר, אזרח ג' – יאיר קלינגר, אזרח ד' – שלמה פז, אזרח ה' – נחום שליט, נגן - עידו מוסינזון, אזרחית א' – לבנת שלם, אזרחית ב' – גבריאלה אוהד, סוהר – שלמה פז.