הדרקון (מחזה) – הבדלי גרסאות

הדרקון ששומע שלנסלוט הוא לוחם מקצועי עתיר ניצחונות נרעש ומשתכר. הוא שולח את מזכירו היינריך לאלזה עם סכין מורעלת ודורש ממנה להרוג את לנסלוט ואם תעשה זאת חייה יינצלו ותיבחר נערה אחרת במקומה. היא מסרבת, ואז הוא מאיים שיוציא להורג שלוש מחברותיה והיא נאותה. לנסלוט נפגש עם אלזה, מתוודה בפניה שהוא מאוהב בה וזו הפעם הראשונה בחייו שהוא חש כך. היא מספרת לו שהתבקשה להרוג אותו ומשליכה את הסכין לבאר.

 

 

לנסלוט זוכה לעזרה מכמה בעלי מלאכה. ניגשים אליו זוג אורגים ארג למענו שטיח מעופף כדי לסייע לו בקרב. [[כובען]] ייצר למענו מצנפת שהחובש אותה נהפך לרואה ובלתי נראה. אומן כלי הנגינה מספר שמשפחתו מחכה למושיע מדורי דורות. הם פיתחו במשך מאות שנים חץ וקשת שפועלת מעצמה, מכוונת את עצמה ויורה לבד.

 

 

ראש העיר תופש את השלטון, נהפך ל[[דיקטטור]] במקומו של הדרקון, מייחס לעצמו את חיסולו של הדרקון, ובונה מסביבו [[פולחן אישיות]]. הוא מכניס אנשים חפים מפשע לכלא והתושבים מעלים לו מס גזל שהופך אותו לעשיר. כעבור שנה ראש העיר עומד להתחתן עם אלזה, חרף התנגדותה הנמרצת.

</ref>

<ref>

</ref>

 

</ref> }}

 

{{ציטוט|תוכן= "אני אעזור לכם. אבל חוששני שתהיה כאן הרבה עבודת נמלים. יותר קשה מסריגה. ואני לא מנוסה בעבודה כזאת. אבל אני חושב שכך נוכל להתגבר על הדרקון המסתתר בכל אחד מכם."

<ref>

 

==הדרקון בתיאטרון הרפרטוארי בישראל==

* יוצרים: עברית – [[נתן זך]], בימוי – [[לאונרד שך]], תפאורה ותלבושות – [[אריה נבון]], מוזיקה – [[גארי ברתיני]].

* המשתתפים (לפי סדר הופעתם): החתול – [[ניסן יתיר]], לאנסלוט – [[זאב רווח]], אלזה – [[רינה גנור]], קונסטנטינוס – [[יהודה פוקס (שחקן)|יהודה פוקס]], הדרקון – [[זלמן לביוש]], ראש העיר – [[אברהם מור]], הינריך – [[אורי לוי (שחקן)|אורי לוי]], אורג א' – עידו מוסינזון, אורג ב' – נחום שליט, כובען – [[שמעון סיאני]], נפח – שלמה פז, חרש כלי נגינה – [[יאיר קלינגר]], ילד – נירה עדי, עלמה א' – [[נירה רבינוביץ]], עלמה ב' – [[שמרית אור]], חייל א' – אלי עמרם, חייל ב' – יקר צמח, אזרח א' – אריה קסבינר, אזרח ב' – ויקטור עטר, אזרח ג' – יאיר קלינגר, אזרח ד' – שלמה פז, אזרח ה' – נחום שליט, נגן - עידו מוסינזון, אזרחית א' – לבנת שלם, אזרחית ב' – גבריאלה אוהד, סוהר – שלמה פז.