אלבומין – הבדלי גרסאות

 

* שמירה על [[לחץ אוסמוטי]] תקין.

כמות האלבומין ב[[דם]] מייצר לחץ קולואיד אוסמוטי של כ-28mmHg במצב נורמלי. הלחץ ההידרוסטטי באזור [[עורק|העורקי]] שווה לכ-50mmHg, מכאן שהנטייה היא של [[כליות |סינון]]{{הערה|מדובר על סינון הדם בתוך הכליה, שהאלבומין משפיע עליו בצורה כל כך משמעותית עקב הלחץ שהוא מייצר.}}. באזור הורידי הלחץ ההידרוסטטי הוא כ-5mmHg ואילו הלחץ הקולואיד אוסמוטי לא משתנה, ולכן הנטייה היא של ספיגה{{הערה|מדובר על ספיגת חומרים בחזרה אל תוך הדם .}}. ככל שמתקדמים בנימית הדם הלחץ ההידרוסטטי הולך ויורד. יש נקודה שבה יש שוויון בין הלחץ ההידרוסטטי שווה ללחץ הקולואיד אוסמוטי – זוהי הנקודה היחידה שבה יש שיווי משקל בין הכוח המסנן לכוח הסופג. אז יש היפוך בצד הוורידי ונטייה לספיגה. איך נשמר נפח דם תקין ונוזל חוץ תאי ולא נגרמת [[בצקת]]? לפי ההיפותזה של סטרלינג הכמות שיצאה בצד העורקי שווה בדיוק לכמות שנספגה בצד הוורידי, ולכן אין חוסר של נוזל חוץ תאי ואין עודף של נוזל חוץ תאי (בצקת - אדמה).

אלבומין מהווה בערך 50% מחלבוני [[פלזמה (דם)|הפלזמה]]. במצב נורמלי, ה[[הכבד|כבד]] מסנתז בערך 10 גרם ליממה. זמן החצי שלו – הוא בערך 17 יום – . האלבומין קושר מולקולות אחרות – [[הורמונים]], [[בילירובין|בילורובין]], [[חומצות שומן]], [[תרופות]]. בנוסף, האלבומין אחראי ל[[לחץ אונקוטי|לחץ האונקוטי]] של הפלזמה, (לחץ קולאידו אוסמוטי) שהוא המתנגד העיקרי ל[[לחץ הידרוסטטי|לחץ ההידרוסטטי]] של הפלזמה.