שיבוש מהלכי משפט – הבדלי גרסאות

עבירת שיבוש הליכי משפט נתפסת במערכת המשפט כעבירה חמורה בעלת פוטנציאל נזק משמעותי, עד כדי כך שהשופט [[השופט אלון|אלון]]{{הערה|ד"ר דליה צמריון חלק "חביב אדם שנברא בצלם – על משנתו של השופט מנחם אֵלון בדיני מעצר", הסניגור 192 14 (2013).}} , קובע שזו אחת משתי העילות הבודדות שבגינן ניתן לעצור אדם עד תום ההליכים, וזאת על אף זכותו הבסיסית של האדם לחירות{{הערה|חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו}} .▼

עבירת שיבוש הליכי משפט היא עבירה 'התנהגותית', שאינה דורשת תוצאה של שיבוש בפועל{{הערה|ע"פ 3372/11 משה קצב נ' מדינת ישראל, תק-על (4) (2011).}} {{הערה|רע"פ 7159/99 אלגד נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(5), 729, 743 (2001).}} . היסוד העובדתי של העבירה הוא רחב, וניתן לבצע את העבירה בכל דרך- במעשה או במחדל, אשר גורמים להפרעה בתקינותו של ההליך השיפוטי. דהיינו, די בהוכחה ממנה עולה בבירור כי זו הייתה כוונתו של הנאשם. די בכך שהמעשה היה עלול להביא לשיבוש הליכים, ולהביא לפגיעה באושיות המשפט, כדי לבסס יסוד מספיק לגיבוש יסודות העבירה{{הערה|פרופ' אליאב שוכטמן "על העבירות של שיבוש מהלכי משפט והכשלת שוטר במילוי תפקידו", שערי משפט ב (3)(6), 383, עמ' 389 (2001).}} .▼

שיבוש הליכי משפט, חל על כל התהליך השיפוטי, וכולל גם את שלב החקירה הפלילית וההוצאה לפועל.▼

עבירת זו, על אף היותה מנוסחת כלפי הנאשם, יש לראותה, לדברי ד"ר זר-גוטמן{{הערה|ד"ר לימור זר-גוטמן "חובת עורך הדין לא להטעות את בית המשפט" עיוני משפט כד(2), 414, 460-462 (2000).}} , כחובה החלה גם על עורך הדין, שמחוייב שלא להטעות את בית המשפט מבחינה אתית-מוסרית ולאו דווקא ע"י חקיקה או פסיקה.▼

שיבוש הליכי משפט היא עבירה פלילית המוגדרת ב[[חוק העונשין]]{{הערה|ס' 244 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.}}, כאחת משלל עבירות הנכללות בסימן א': שיבוש עשיית משפט, וזו לשון הסעיף:▼

"העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים; לעניין זה, "הליך שיפוטי" – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט".▼