מערכת הכבישים הבין-מדינתיים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 109:
על פי תוכנית המספור, כבישי הרוחב (מזרח-מערב) נושאים מספרים זוגיים, ואילו כבישי האורך (צפון-דרום) נושאים מספרים אי-זוגיים. נתיבים בעלי מספר אי-זוגי ממוספרים בסדר עולה ממערב למזרח, ונתיבים בעלי מספר זוגי ממוספרים בסדר עולה מדרום לצפון (כדי למנוע בלבול עם מערכת הכבישים המהירים של ארצות הברית, שהם ממוספרים ממזרח למערב ומצפון לדרום), על אף שישנם חריגים לשני הכללים במספר מקומות. נתיבים בעלי מספרים המתחלקים ב-5, יועדו להיות עורקי תנועה ראשיים למרחקים ארוכים{{הערה|1=McNichol, Dan (2006). The Roads that Built America: The Incredible Story of the U.S. Interstate System. New York: Sterling Publishing. ISBN 9781402734687}}{{הערה|1=Weingroff, Richard F. (January 18, 2005). [http://www.fhwa.dot.gov/infrastructure/i76.cfm "Was I-76 Numbered to Honor Philadelphia for Independence Day, 1776?"]. Ask the Rambler. Federal Highway Administration. Retrieved January 17, 2008.}}. כבישי האורך הבין-מדינתיים הראשיים (צפון-דרום) ממוספרים בסדר עולה מ[[הכביש הבין-מדינתי 5]] שבין [[קנדה]] ו[[מקסיקו]] לאורך [[החוף המערבי (ארצות הברית)|החוף המערבי]] ועד ל[[הכביש הבין-מדינתי 95|כביש הבין-מדינתי 95]] שבין [[קנדה]] ו[[מיאמי]] לאורך [[החוף המזרחי (ארצות הברית)|החוף המזרחי]]. כבישי הרוחב הבין-מדינתיים הראשיים (מערב-מזרח) ממוספרים בסדר עולה מ[[הכביש הבין-מדינתי 10]] המקשר בין [[סנטה מוניקה]], [[קליפורניה]] ו[[ג'קסונוויל]], [[פלורידה]], ועד ל[[הכביש הבין-מדינתי 90|כביש הבין-מדינתי 90]] המקשר בין [[סיאטל]], [[וושינגטון]] ו[[בוסטון]], [[מסצ'וסטס]], כאשר ישנם שני חריגים: אין כבישים בין-מדינתיים במספרים 50 ו-60, וזאת משום שכבישים בעלי מספרים אלו יעברו דרך מדינות בהן ישנם כבישים מהירים בעלי אותו המספר, דבר שאיננו אפשרי על פי קוי היסוד של מנהל הכבישים המהירים{{הערה|שם=א}}{{הערה|1=Staff. [http://www.fhwa.dot.gov/interstate/faq.htm#question19 "Interstate FAQ"]. Federal Highway Administration. Retrieved June 26, 2009.}}.
ישנם מספרים בעלי שתי ספרות הנחלקים בין מקטעי כבישים בקצוות שונים של המדינה (כבישים מספר [[הכביש הבין-מדינתי 69|69]], [[הכביש הבין-מדינתי 74|74]], [[הכביש הבין-מדינתי 76|76]], [[הכביש הבין-מדינתי 84|84]], [[הכביש הבין-מדינתי 86|86]] ו-[[הכביש הבין-מדינתי 88|88]]). הסיבה לכך, לפחות אצל חלקם, היא השינוי בשיטת המספור כתוצאה מאימוץ מדיניות חדשה בשנת [[1973]]. קודם לכן, הייצוג של נתיבים בין-מדינתיים ארוכים כלל סיומת אות לאחר המספר; למשל, [[הכביש הבין-מדינתי 84|הכביש הבין-מדינתי המערבי 84]] נקרא אז "הכביש הבין-מדינתי מספר 80N", זאת משום שהיה צפוני ("N" מייצג "North", צפון) לכביש הבין-מדינתי מספר 80. אך המדיניות החדשה גורסת כי, "לא יאומצו מספרים חדשים מחולקים (כמו למשל, "[[הכביש הבין-מדינתי 35W]]" ו"[[הכביש הבין-מדינתי 35E]]" וכו')". בנוסף, המדיניות החדשה ממליצה להחליף את המספרים המחולקים הישנים מהר ככל האפשר; למרות זאת, הכבישים הבין-מדינתיים מספר [[הכביש הבין-מדינתי 35W (טקסס)|35W]] ו-[[הכביש הבין-מדינתי 35E (טקסס)|35E]] עודם קיימים ב[[טקסס]], וכן הכבישים הבין-מדינתיים מספר [[הכביש הבין-מדינתי 35W (מינסוטה)|35W]] ו-[[הכביש הבין-מדינתי 35E (מינסוטה)|35E]] ב[[מינסוטה]]{{הערה|שם=א}}. בנוסף, על פי דרישות של הקונגרס, שלושה מקטעים של [[הכביש הבין-מדינתי מספר 69]] בדרום טקסס ייחנכו בעתיד, [[הכביש הבין-מדינתי 69W|69W]], [[הכביש הבין-מדינתי 69E|69E]] ו-[[הכביש הבין-מדינתי 69C|69C]] (כאשר "C" מייצג "Central", מרכז){{הערה|1= Essex, Allen (May 2013). [http://
על פי המדיניות של AASHTO, ניתן לאפשר לכביש מסוים לשאת, בה בעת, מספרים שונים על מנת להבטיח את הרציפות בין נקודות שליטה ראשיות{{הערה|שם=א}}. לדוגמה, [[הכביש הבין-מדינתי 75]] ו[[הכביש הבין-מדינתי 85]] חולקים כביש משותף ב[[אטלנטה]]; קטע משותף זה, 11.9 ק"מ אורכו, הנקרא [[מחבר הדאונטאון]] (Downtown Connector) משמש הן את הכביש הבין-מדינתי מספר 75 והן את 85. כמו כן, על פי המדיניות של AASHTO, חפיפה בין הכבישים הבין-מדינתיים לבין מערכת הכבישים המהירים גם היא מותרת, אם אורכו של המקטע המשותף הוא סביר{{הערה|שם=א}}.
| |||