ויקיפדיה

נסיגת צה"ל מסיני ומעזה (1956–1957) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק
מ לאופולד->ליאופולד
שורה 146:
בישראל התעורר ויכוח ציבורי ומפלגתי בשאלת המשך הנסיגה. מפלגות האופוזיציה, ובראשן תנועת החרות בהנהגתו של מנחם בגין, התנגדו להמשך הנסיגה. גם מפלגת [[אחדות העבודה - פועלי ציון|אחדות העבודה]], שהייתה חברה בממשלה, התנגדה להמשך הנסיגה מצפון סיני והצביעה נגדה בממשלה, אך בהצבעה בכנסת, ב-[[15 בינואר]], שמרה על [[משמעת קואליציונית]] והצביעה נגד הצעת תנועת החרות [[הצעת אי אמון|להביע אי אמון]] בממשלה. ההצעה נפלה ברוב של 63 קולות של כל סיעות הקואליציה וכן מק"י והסיעות החרדיות ובהימנעות סיעת הציונים הכלליים, כנגד 11 קולות סיעת חרות.
 
הוויכוח שקדם להצבעה עורר מחדש מחלוקות אישיות ואידאלוגיות. בעל ההצעה מנחם בגין הגדיר את הנסיגה כ"בשורת איוב" וקרא לעברו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון: "בשם אלוהים - לך!", רמז לקריאתו של [[לאופולדליאופולד אמרי]] לעבר ראש הממשלה הפייסן [[נוויל צ'מברלין]] ב[[הפרלמנט הבריטי|פרלמנט הבריטי]] במאי [[1940]]. בן-גוריון השיב כי הוא מסרב להתווכח "עם האומה ועם אלוהים", שבשמם לדבריו התיימר בגין לדבר וכינה את בגין בתואר "מפקד תנועת החרות".‏‏‏‏{{הערה|1={{דבר||‏הכנסת דחתה ברוב גדול הצעת אי-אמון של "חרות"|1957/01/16|00120|עמ' 1}}, {{דבר||המשך|1957/01/16|00201|עמ' 2}}}}
 
ב-[[15 בינואר]] יצאו כוחות צה"ל מאל עריש. הרמטכ"ל רב אלוף משה דיין היה יחד עם הכוחות המפנים, ולשאלת עיתונאי על הרגשתו, השיב:
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/נסיגת_צה%22ל_מסיני_ומעזה_(1956–1957)"