|
ב[[מוזיקה]], '''פוליריתמיקה''' (ב[[עברית]] - ריבוי קצבים) היא השמעה או נגינה של שני [[קצב (מוזיקה)|קצבים]] עצמאיים במקביל כאשר אחד מהם הוא [[משקל אי רציונלי]]. דוגמה פשוטה לפוליריתמיקה תהיה 3 תווים מרווחים בצורה שווה, מנוגנים באותו הזמן של 2 תווים מרווחים בצורה שווה, כאשר תבנית הקצב של 3 התווים היא מהירה יותר מהתבנית של 2 התווים, והתבניות אורכות אותו זמן. קצב זה נקרא שלוש נגד שתיים. פוליריתמיקות פשוטות אחרות הן 3:4, 4:3, 5:4, 7:4 וכולי.
הפוליריתמיקה, על היותהאף שהיא מופיעה רבות ב[[מוזיקה קלאסית]] במאה העשרים, נכנסה למוזיקה הפופולרית המערבית מ[[ריקוד אפריקאי|מקצבים אפריקאיים]] ואפיינה את מוזיקאתמוזיקת ה[[ג'אז]], ומאוחר יותר אף נכנסה גם ל[[רוק מתקדם|רוק המתקדם]]. כמו כן אפשר למצוא מקורות פוליריתמים רבים במוזיקה לטינית מדרום אמריקה. בגלל המורכבות של הנגינה בפוליריתמיקה היא נדירה למדי עד היום.
צורה נוספת של פולירתמיקהפוליריתמיקה, שנקראת גם '''פולימטר''' (בעברית - ריבוי [[משקל (מוזיקה)|משקלים]]), היא כאשר נשמע משפט מוזיקלי שהדגשים הקצביים בו תואמריםתואמים משקל השונה משאר המוזיקה. דוגמה נפוצה לזה קיימת ב[[ג'אז]], כאשר מבצע ה[[סולו (מוזיקה)|סולו]] מנגן במסגרת משקל של 3\4, בעוד שאר הנגנים מנגנים במשקל של 4\4. [[מוזיקה אפריקנית]] מסורתית עמוסה, בדרך כלל, בפוליריתמיקה. [[פרנק זאפה]], במיוחד לקראת סוף הקריירה שלו, השתמש בחלוקות פולירתמיותפוליריתמיות בצורה מורכבת למדי (לדוגמה: פוליריתמיקה של 11:17), ואף השתמש בחלוקות פוליריתמיות משניות בתוך פוליריתם ראשי (לדוגמה: 3:2 על זוג הרבעים הראשון בחלוקה של 7:4).
{{קצרמר|מוזיקה}}
[[קטגוריה:קצב]]
|
