יהדות האיים הקריביים – הבדלי גרסאות

כיום יש באיים הקריביים כ-1,900 יהודים, רובם ב[[ג'מייקה]], [[קובה]], [[פוארטו ריקו]], [[טרינידד וטובגו]], [[האנטילים ההולנדיים]], [[הרפובליקה הדומיניקנית]], [[איי הבתולה]], [[האיטי]] ו[[איי הבהמאס]].

 

היהודים הראשונים ישבו ב[[ג'מייקה]] כבר ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]], והגיעו ברובם מ[[ספרד]], [[פורטוגל]] ומושבותיהן בעקבות [[גירוש ספרד]]. הקהילה היהודית נוסדה בשנת [[1656]]. היהודים זכו באי זה ל[[אמנציפציה ליהודים|אמנציפציה]] מידי [[בריטניה]] בשנת [[1740]], זמן רב לפני שזכו לכך היהודים ב[[בריטניה]] עצמה.

 

בג'מייקה 21 [[בית קברות|בתי קברות]] יהודיים.

 

היהודים הראשונים שהגיעו ל[[הרפובליקה הדומיניקנית|רפובליקה הדומיניקנית]] עשו זאת ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]]. בשנת 1916 (יולי - נובמבר) כיהן דוקטור [[פרנסיסקו אנריקס]] כנשיא הרפובליקה - היהודי הראשון ויחידי עד כה בתפקיד זה.

 

 

כיום חיים ברפובליקה הדומיניקנית כ-300 יהודים.

 

הקהילה היהודית הגדולה והמשמעותית ביותר ב[[האנטילים ההולנדים|אנטילים ההולנדיים]] היא קהילת יהודי [[קורסאו]].

 

הקהילה בקורסאו היא הקהילה העתיקה ביותר מבין קהילות יבשת [[אמריקה]] (למרות שהתקיימו קהילות ב[[ברזיל]] ו[[סורינאם]] אך הן נחרבו וקמו מחדש רק מאוחר יותר).

 

 

[[המאה ה-18]] הייתה עמדת השגשוג של הקהילה ובשנת [[1730]] הוקם באי בית הכנסת הראשון. בשנות ה-50 של [[המאה ה-18]] הגיע מספר בני הקהילה לכ-2,000, והיא נחשבה כאחת הקהילות הגדולות של [[מרכז אמריקה]] ו[[הים הקריבי]] באותה העת. בשנת [[1858]] הוקם באי [[בית ספר]] יהודי ראשון ובשנת [[1863]] התפצלה הקהילה והוקם [[בית כנסת]] [[הרפורמים|רפורמי]], אך פיצול זה נמשך עד לשנת [[1964]], אז אוחדו שתי הקהילות.

ב[[בונייר]] ו[[ארובה (טריטוריה)|ארובה]] חיים יהודים מעטים ומספר הכולל מסתכם במספר עשרות בודדות.

 

'''יהדות פוארטו ריקו''' היא הקהילה הגדולה ביותר כיום של יהודים באיים הקריביים החיה ב[[קולוניה|מושבה]] ה[[ארצות הברית|אמריקאית]] [[פוארטו ריקו]] שב[[הים הקריבי|ים הקריבי]].

 

ראש ממשלתה הראשון של ארובה היה יהודי - [[הני אימן]] (1986 - 1989). הוא כיהן כראש הממשלה גם בשנים 1994 - 2001. אחיו הצעיר [[מייק אימן]] מכהן כראש ממשלתה כיום (החל מ-2009).

 

{{הפניה לערך מורחב|יהדות האיטי}}

 

==יהדות קובה==

{{הפניה לערך מורחב|יהדות קובה}}

 

בין ה[[ספרד]]ים שהתיישבו באי בשנת [[1511]], לאחר כיבושו, היו בין השאר [[אנוסים]]. אל היהודים שהיו באי הצטרפו עם הזמן יהודים ו"נוצרים חדשים" מ[[ברזיל]] לאחר שנמלטו מכיבוש החוף הצפוני-מערבי על ידי [[פורטוגל]] שתמכה ב[[אינקוויזיציה]] וכן מהגרים מ[[הולנד]].

ממשלת קובה העניקה חופש דת יחסי ליהודים ולא הגבילה את מכירת הבשר ה[[כשרות|כשר]]. בשנת [[1991]] שינתה הממשלה את מדיניותה והתירה לקיים את מצוות הדת והתפילות בפומבי.

 

 

==לקריאה נוספת==

 

==קישורים חיצוניים==