חורבת עוזה – הבדלי גרסאות

== התקופה הרומית (300-1 לספירה) ==

ב[[התקופה הרומית בארץ ישראל|תקופה הרומית]] נבנתה מצודה על בסיס המצודה ההלניסטית. החומה המשיכה לשמש גם בתקופה זו, וניבנו חדרים חדשים. במצודה התגלו שתי שכבות מהתקופה הרומית. השכבה הראשונה מתוארכת ל[[המאה ה-1|מאה ה-1 לספירה]], והשכבה השנייה מתוארכת למאות [[המאה ה-3|3]]-[[המאה ה-2|2]] לספירה. בתקופה זו יסודות החדרים היו בעומק רב יותר, בצלע המערבית ובפינה הדרומית מולאו חדרי הסוגרים ההלניסטיים באבנים ויצרו מישטחים שמתנשאים כ-2 מטר מפני הקרקע. למישטח שבפינה הדרומית הובילו מדרגות. למצודה נוספו בתקופה זו מתחמים ממזרח ומצפון. המיתחמים הוקפו בקירות בעובי של 1 מטר. באמצע הקיר של המתחם המזרחי נחשף מבנה של שער. אולי המתחמים שימשו כמחנות מבוצרים ליד המצודה. בחפירות נמצאו מטבעות של [[אשקלון]] מימי [[אספסיאנוס]], מטבעות של [[עזה]] מימי [[ספטימיוס סוורוס]] ומטבעות של [[קיסריה]] מימי [[מרקוס אורליוס]].{{הערה|1=יצחק בית אריה, 'חורבת עוזה- מצודת גבול בנגב המזרחי', ''[[קדמוניות]]'' יט (תשמ"ו) 74-73: 40.}}

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}