תקליט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סקריפט החלפות (מצוי), פרסום
שורה 1:
[[תמונהקובץ:Gramofon 2 ubt.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|פטיפון ועליו תקליט אריך נגן]]
'''תקליט''' הוא אמצעי [[הקלטה]] ובייחוד אמצעי הפצה [[שיווק]] ושמיעה של [[מוזיקה]]. שמות נוספים לתקליט הם: [[אריך-נגן|אריך-נֶגֶן]], תקליט ויניל, [[אלבום מוזיקה]]. התקליט היה האמצעי הנפוץ ביותר לשמיעת מוזיקה במרבית שנות [[המאה ה-20]].
 
שורה 21:
התקליט [[אריך-נגן|אריך-הנגן]] Long-Playing במהירות ⅓33 סל"ד הוצג לראשונה ב-[[21 ביוני]] [[1948]] על ידי חברת קולומביה. ומאז ועד אמצע [[שנות ה-80]] היה התקליט האמצעי האיכותי והנפוץ להאזנה למוזיקה. תקליט בקוטר 30.5 [[סנטימטר]] הכיל בין 15 ו-25 דקות בכל צד של התקליט (במקרים קיצוניים הקליטו אף 30 דקות בכל צד אבל זה כבר היה על חשבון האיכות). תקליטים מסוג זה מכונים תקליטי ויניל שזה שמו של החומר הפלסטי ממנו יוצרו התקליטים. עם הזמן השתפרה מאוד איכותם של התקליטים וכן איכות ה[[פטיפון|פטיפונים]] לשם האזנה להם, השימוש בשיטה זו להפצת מוזיקה נפוצה בכל העולם וחדרה כמעט לכל בית.
 
בשנות ה-80 של [[המאה ה-20]] התחילו להשתמש ב[[תקליטור]] לאחסון מוזיקה והפצתה. ה[[תקליטור]] הוא למעשה חלופתו הדיגיטלית של התקליט והוא השיג את הפופולריות שלו בשל ממדיו הקטנים ונוחות השימוש בו. שיטת ההקלטה וההשמעה הדיגיטאלית מורידה בהרבה את רמת השחיקה של השימוש בו ומונעת את החריקות ורעשי הרקע שנשמעו לעתים קרובות מהתקליטים.
 
[[קובץ:Vinyl records Shop for Collectors jafa.JPG|שמאל|ממוזער|250px|חנות לאספני תקליטי ויניל בכניסה ל[[שוק הפשפשים]] ב[[יפו]]]]
כיום התקליט משמש תקליטנים במועדונים ועדיין מיצרים תקליטים מיוחדים לצורך זה. נוסף לכך, חובבי מוזיקה רבים עדיין ממשיכים להאזין לתקליטים. ההפרעות הקלות שאופייניות לתקליטים נחשבות בעיני חלק מחובבי המוזיקה כיתרון. עיקר היתרון המיוחס לתקליט בקרב אוכלוסיית חובבי המוזיקה - "[[אודיופילים]]", נובע מטבעו האנלוגי. הצליל האנלוגי המופק מן התקליט מתואר בידי רבים כ"חם" וטבעי יותר מאשר הצליל הדיגיטלי. על אף שאין הסבר מדעי ברור ואחיד לשוני בצליל, טוענים חובבי התקליטים באופן נחרץ שלא ניתן להתעלם מהבדלי הצליל שבין התקליט והתקליטור. הבדל שאינו מתבסס רק על הרחש ושאר ההפרעות של הפורמט האנלוגי.
ייצור התקליטים והפטיפונים להשמעתם נמשך במקומות אחדים בעולם, ויש עדיין חנויות מוזיקה שבהן אפשר למצוא תקליטים משומשים. המקור לתקליטים המשומשים הוא אוספים ישנים של חובבי מוזיקה או החלפת תקליטים ישנים בתקליטורים תמורת הנחה. יש חובבי מוזיקה שמחליפים ביניהם תקליטים נדירים ויש גם חברות מיוחדות העורכות מכירות פומביות של תקליטים.
 
החל ב-2007 נקבע יום שבת השלישי של אפריל כ'''יום התקליט'''. היום מצוייןמצוין באירועי מוסיקהמוזיקה{{הערה|{{עכבר העיר||אירועי יום התקליט 2014 בקול הקמפוס}}}}{{הערה|{{mako|מערכת mako מוזיקה|זה אמיתי: סטיבן הוקינג שר מונטי פייתון לכבוד יום התקליט|e0f6288a3e1cc41006|music-news/world|16 באפריל 2015}}}}, במבצעי מכירות ושידורים שונים באמצעי המדיה{{הערה|{{ynet|יעל לינזן|שעתו היפה של התקליט: הוא עוד יכול להצליח|4218246|19 באפריל 2012|}}}}.
 
 
בשנים האחרונות מכירות התקליטים עלו, וב-2010 נמכרו הכי הרבה תקליטים מאז 1991{{הערה|1=[http://www.forbes.com/sites/zackomalleygreenburg/2011/07/13/vinyl-vs-cd-the-tables-are-turning-rolling-stones-dom-lyor-cohen/ Vinyl vs. CDs: The Tables Are Turning - Forbes<!-- Bot generated title -->]}}.
שורה 35 ⟵ 34:
 
==התקליטים בשירות תחנות הרדיו==
רוב שידורי הרדיו בתחנות קטנות נעשים ב[[שידור חי]], אולם התפתחות אמצעי ה[[הקלטה]] העלתה בהדרגה את שיעור השידורים המוקלטים. כיום יש באולפן רדיו רגיל [[קריינות|קריין]], שני נגני תקליטורים לפחות, ובדרך כלל גם מחשב שמשמש לשילוב פרסומות בשידור. מראשית ימי הרדיו עד תחילת [[שנות השישים]] היו בכל אולפן רדיו [[מיקרופון]] אחד או שניים ושני פטיפונים או יותר לנגינת תקליטים. התקליטים נוגנו במהירות 78 סיבובים לדקה עם שיר אחד ועד חמש דקות בכל צד של תקליט, בדרך-כלל נוגנו תקליטים שהופצו באופן מסחרי, אולם היו גם "תקליטים יחידאים" שנחרטו במכונת הקלטה מיוחדת שחרטה תקליטים חלקים ו"מילאה" אותם בהקלטה בצורה של חריצים לפי הצלילים שהועברו אליה ממיקרופון או מקור שמע אחר לאחר הגברה מתאימה. התקליטים הריקים היו בנויים בסיס (דיסקה עגולה) של אלומיניום מצופה בלכה של [[ניטרוצלולוז]] שכונה אז "אצטט", בדרך כלל בצבע שחור, בארץ הקליטו (חרטו) תקליטים כאלה בקוטר 25, 30, 35 ו-40 סנטימטר. ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, שנמשכה כ-33 דקות, הוקלטה בטכניקה זו על 11 צדדים של תקליטים חלקים על ידי חברת "צליל". כדי להשמיע ברדיו את הסימפוניה התשיעית של בטהובן (שנמשכת 74 דקות) היו צריכים לנגן כ-15 צדדים של תקליטים, כך שהיה יותר קל להעביר שידור חי של מופע מאשר להקליט אותו או אפילו להשמיעו משמונה תקליטים מסחריים. עם המצאתם של התקליטים אריכי-הנגן Long-Playing והפצתם הנרחבת נעשה השימוש בתקליטים לצורך שידורי רדיו נפוץ הרבה יותר. התפתחות ההקלטה על סרטים המגנטיים אפשרה, גם היא, שילוב שידורים מוקלטים בשיעור גבוה יותר, וכן הקלטת השידורים החיים לצורך שידורים חוזרים או שמירה בארכיון.
 
==ראו גם==
שורה 47 ⟵ 46:
 
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.vinyl.co.il חנות תקליטים און-ליין vinyl.co.il]
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Vinyl records|שם ויקישיתוף=תקליט}}
*[http://www.collect.co.il/content.aspx?id=393 מבוא לאספנות תקליטים] באתר קולקט
*[http://www.qualityrecords.lavalink.com.au/New%20Releases.htm חברה אוסטרלית המוכרת תקליטים חדשים (באנגלית)]
*[http://www.thorens.com/en/thorens.index.php?id=en_201_0_ קטלוג של חברת טורנס המייצרת היום עשרה דגמים של פטיפונים (באנגלית)]
* {{וואלה!|רועי בהריר פרל|כשבגרוש היה חור: טרנד אלבומי הויניל חורק בישראל|2831317|19 בפברואר 2015}}