מצד חצבה – הבדלי גרסאות

'''מצד חצבה''' היא תל ארכאולוגי בקרבת [[עיר אובות]]. שמו הנוסף של האתר הוא '''עין חצבה'''. הזיהוי המודרני של המקום עם תמר המקראית, שנזכרת במקרא כאחת מן הערים שנבנו על ידי שלמה המלך‏‏{{הערה|{{ציטוטון|וְאֶת בַּעֲלָת וְאֶת תמר [תַּדְמֹר] בַּמִּדְבָּר בָּאָרֶץ}}, {{תנ"ך|מלכים א|ט|יח‏יח}}}}, נעשה כבר בשנות ה-50. [[מעלה עקרבים]] מוזכר בכמה מקומות כחלק מהגבול הדרומי של [[ארץ ישראל]] או של [[ממלכת יהודה]] או של נחלת [[שבט יהודה]]. '''עין חצבה''' נמצא על הגבול הדרומי של הממלכה, בקצה נחלת שבט יהודה, והגיוני שבספר המדבר יתקיים ישוב בעל אוריינטציה של הגנה. תמר המקראית זוהתה בעבר גם עם [[מצד תמר]] (קצ'ר ג'הינייה) שעל כביש מס' 25 בין צומת צפית וצומת הערבה. בעקבות החפירות שהתבצעו במצד תמר בין 1973 ל-1976, התברר כי המצד התקיים כנראה מהתקופה הנבטית ועד התקופה הביזנטית, וכי השלבים בו ניתנים לאבחנה בעיקר במישור הארכיטקטוני ופחות במישור הסטרטיגרפי. לפי הנראה כיום, מצד תמר ניטש במהלך התקופה הביזנטית או לקראת סופה. היות שבעין חצבה המצודה הרומית יושבת על שרידים קדומים יותר, הקשורים כפי הנראה לגבולה הדרומי של ממלכת יהודה, מקובל על רוב החוקרים לזהות את תמר המקראית ותמרה הרומית (הנזכרת אצל תלמי (גאוגרפיה ה' 5), במפת פויטינגר, במפת מידבא, באונימסטקון של אבסביוס (8, 8), ובנוטיציה דיגניטטום (46, 74) בעין חצבה ולא במצד תמר. הראשון שהציע לזהות את המקום עם תמר המקראית היה פרופ' [[יוחנן אהרוני]], אך כיוון שהזיהוי היה נתון במחלוקת, הועדף ה"עיברות" של השם הערבי של המקום.