בכור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: דוגמה\1 |
|||
שורה 27:
עוד בראשית התנ"ך הייתה משמעות המילה ברכה נתינת מתנה: "קח נא את ברכתי אשר הֻבאת לך" (בראשית ל"ג 11).
בתנ"ך הברכה היא סוג של יחסי גומלין בין הבורא\האל לבין האדם. האדם מתפלל לאל מקריב לו קורבנות, מראה לו את אהבתו והערכתו כלפיו, והאל בתמורה מברך את האדם, ואת צאצאיו.
לרוב בברכת האל הוא מוקיר יכולת פריון והמשכיות, גידול רכושו של האדם, הבטחת פוריות האדמה של הטל היורד מן השמים, והצלחת כל מעשי ידיו של האדם – שדה פורה, דגנים ללחמו ויין ומי שתייה.
בתנ"ך נהגו ההורים לברך את בניהם – לרוב את הבכורים. אך לא רק האב היה מברך את בניו, אלא הסב את נכדיו, והכוהנים, הנביאים והמלכים ברכו את העם.
| |||