ארנו אמורי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ בוט החלפות: ניצחו\1, אוכלוסייה |
||
שורה 4:
השלב הראשון של מסע הצלב האלביגנזי, שהתחיל ב-[[1209]], נקרא גם "מסע הצלב של הברונים". מלך צרפת, דוכס בורגונדי ומספר רוזנים נוספים שהאפיפיור הציע להם לעמוד בראש מסע הצלב, סירבו; יתר המשתתפים ברונים שווי דרגה, ולכן הפיקוד הוטל על אמורי.
הצלבנים [[כיתור|כיתרו]] את העיר [[בזייה]] והטילו עליה מצור ולאחר ניסיון הימלטות כושל של התושבים כבשו את העיר וטבחו בתושביה. למרות שבין תושבי העיר היה ידוע על קיומם של 500 קתרים בלבד, כל תושבי העיר נטבחו. על פי הסופר [[צזאריוס מהייסטרבאך]], אחד מראשי צבא הצלבנים שאל את אמורי איך יוכל להבדיל בין הקתרים ובין תושבי העיר הקתולים; שליח האפיפיור השיב: "Caedite eos. Novit enim Dominus qui sunt eius" (הרגו אותם. כי יֹדַע ה' אֶת אֲשֶׁר לוֹ). בצד הצלבני היה גם אח ציסטרסיאני בשם פייר דה וו דה סֶרנֶה שכעבור עשר שנים כתב את ההיסטוריה של המערכה האלביגנזית. שליח האפיפיור דיווח לרומא כי 20,000 מתו, מספר מוגזם שהיה לכל הפחות כפול מכלל
לאחר מכן כבשו הצלבנים את [[קרקסון]]. הציר האפיפיורי הציע לשווא את הפיקוד העליון על המסע לכמה אצילים בכירים, שסירבו בזה אחר זה, ולבסוף קיבל את התפקיד [[סימון הרביעי דה מונפור]], הזוטר יחסית. לאחר מכן דחף אמורי לנידויו מחדש של רמון השישי, בו ראה פטרון ומגן לכופרים. הוא הצליח לעכב את הדיון בעניינו ולשכנע את מלך אראגון להכיר במונפור כווסאל שלו, וכך ביצר את הישגי מסע הצלב. ב-1212 עזב את הזירה לטובת כהונתו כארכיבישוף נרבון, וכמעט מיד יצא לספרד כדי להשתתף ב[[רקונקיסטה]]. הוא נכח
==קישורים חיצוניים==
|